כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
נכנסתי לבלוגו של אהוד פדרמן בעניין ה"לא" וראתי את שם הבלוג, דובר שפת הים, וזה הזכיר לי שיר שכתבתי בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים לעבור מבחן מעשי לרישיון סקיפר.
שפת הים
כמה וכמה לשונות למדתי בימי
חיי,
ולבסוף גם את שפת הים
ניסיתי לרכוש.
ואולם, לשון החול היתה
כחצץ בין שיניי,
האדוות הקטנות שבראשי הגלים,
המכוּנוֹת ברבורים –
כברווזונים מכוערים
היו בעיניי,
ובנתיב הרוח
לא מצאתי את ידיי
ואת רגליי.
וכך, שוב ושוב,
נכשלתי בלשונו.
היי שמעון
בתור שכן לפוסט שלי, מקסים הקשר של שפת הים…
זאת באמת שפה.
ויש שפות שקשה לילמוד, זה המפגש עם הקושי.
להתראות טובה
תודה טובה.
אכן זה היה מפגש עם קושי של ירושלמי בדם.
גם אני נכשלתי בלשונו. ואפילו נרדמתי על לשונו וחטפתי שפעת. זה היה כישלון מפחיד ומצמרר. השיר יפה.
תודה חגית.
לים לשונות רבות,
רבות השפעה, היכולות ללחוך כ דבר.
ולא תנסה שוב לרכוש את שפת הים, שמעון?
אם ברבורי הים הם כברווזונים מכוערים בעיני הסקיפר, מה יגידו המדוזות? :))
שבוע טוב.
לשאלה הראשנה: לא!
לשאלה השנייה: על אף צורתן הפעמונית משהו של המדוזות, קולן אינו נשמע. לעומת זאת, צריחותיהם של הנצרבים על ידן קראו לפרח החובלים "עוף מפה, ומהר!"
כיף לך שאתה יודע שפות, גם אם שפת הים מקשה עליך.
חוששני שזנחתי את שפת הים. אני מחפש שפות חדשות, פחות לשונות.שירה, למשל. זו השפה שאני לומד כעת.
סקיפר? מה זה?
"רב חובל" של יאכטה.
הי שמעון, לעשות את הרשיון זה לא אומר שמי שעובר הוא סקיפר טוב כך שגם ההיפך נכון ואם לא הצלחת ללמוד את שפתו, לא אומר שאתה לא מבין אותו.
יש לי חבר סקיפר גאה (הכוונה לשוויצר:) שלקח כמה חברים ביאכטה שלו ולא הבנתי מי נתן לו רשיון? חצי שעה של הפלגה ושעתיים וחצי נוספות של נסיונות חניה. הרוח משם והרוח משם והזווית מפה טובה יותר ואולי משם. בתור מחנת רכבים בעייתית נראה לי שלשון הים תתאים לי דווקא, אוציא לשון לגלות נתיב הרוח, ואז עוד אחת לכל הנהגים בכביש:)
שפת הים, אחת השפות היפות ביקום. לא צריך להבין אותה ברמה של שפה ורבלית. אל תיתן לחול להפריע לך.
לפעמים קשה בגלל שורות הרוח.
את לגמרי צודקת, הרוח היא שהפחידה אותי בסופו של דבר, על כך מדבר שיר נוסף, מעין שיר המשך, שאולי אפרסם כאן.
שיר קיץ / יונה גור
תַּחַת אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ אוֹגוּסְט
מִשְׁתַּזְּפוֹת כָּל הַנְּעָרוֹת הַקְּטַנּוֹת
שְׁחֻמּוֹת הַיְרֵכַיִם
וְגוּפָן כְּמוֹ יָרֵחַ, מַחֲזִיר אֶת חֻמָּה בַּלֵּילוֹת.
לֹא שֶׁיֵּש לִי הִתְנַגְּדוּת עֶקְרוֹנִית
לְכָל שֶׁפַע הַיּׁפִי הַמְּבֻזְבָּז הַזֶּה,
הַפּוֹרֵחַ מְסַמֵּא עֵינַיִם
וְנִלְחָץ וּמִתְפָּרֵץ לִפְקֹעַ
מִתוֹךְ חֻלְצַת בַּד דַּקָּה
יֵשׁ בִּי רַק צַעַר עַל שֶּחֻקֵּי הַפִיזִיקָה
וּמַסְלוּלֵי הַכּוֹכָבִים
אֵינָם מַסְבִּירִים דָּבָר וְאַף
אֵינָם מְקִלֵּים עַל
הֲבָנַת הַחׁמֶר.
פתאום שמתי לב שאני כל הזמן חושב על שפת הים מהצד השני.