מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת

תקלות   עַתָּה אֲנִי נִתְקֶלֶת בְּכָל דֶּלֶת שַׁרְווּלִי נִתְפָּס בַּיָדִית תֵּפֶר נִפְרָם, סִימָן כָּחוֹל הַמִּתְמַהְמֵהַ לְהוֹרִיק וְלִדְהוֹת.   מִי מַכֶּה אוֹתָךְ? מִי?! וַאֲנִי תוֹהָה עִמָּם עַל פֵּרוּשֵׁי הַתָּקָלוֹת בְּשִׁווּי מִשְׁקָל שֶׁל כְּנִיסוֹת וִיצִיאוֹת לֹא דְרָמַטִּיּוֹת כְּלָל לְאוֹר הַיּוֹם לְעֵין כֹּל.   הֲלִיכָה בַּדִּירָה, כְּמוֹ בְּמָבוֹךְ, בַּמִּשְׂרָד כְּמוֹ בַּרְחוֹב לְהִתְיַשֵּׁב בָּאוֹטוֹבּוּס לְצַד מִישֶׁהוּ הַנִּדְחָק קָרוֹבמִדַּי–   וַאֲנִי נִזְהֶרֶת יוֹתֵר, כְּמוֹ בְמִשְׂחָק מַחְשֵׁב ...

לילה לא טוב                    גַּלְמוּד, לְלֹא רְנָנָה עַל מִשְׁכָּבִי מִשְׂתָּרֵעַ חֹשֶׁךְ אָרוֹך   בְּעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹם.   פְּקוּחוֹת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת תַּעְתּוּעִים, הֵלֶם הַדָּם בְּאִי קֶצֶב.   מֶטְרוֹנוֹם.     מַסָּע שָׁוְא מֵעֵבֶר לִיקוּמִי הַפְּנִימִי   בְּלִי חֲלוֹם.     סְרָטִים שָׂחִים בְּאֵלֶם תְּמוּנוֹת נִרְדָּפוֹת   אֵין קֶשֶׁר אֵין פֶּשֶׁר לַשְּׁקִיעָה עַד לְאוֹר מְיוּחָל.       בעד כוכבים ...

  שיר חדש בשם "ערגה" מופיע בגליון 52 של זוטא http://zuta.bhasofer.org.il/?p=2422 http://zuta.bhasofer.org.il/

                                                            1989

                                                   1990  

  קוראת בקפה     הַקּוֹרֵאת בַּקָּפֶה גִלְגְּלָה אֶת הַכּוֹס   לֹא הָיוּ מִשְׁקָעִים.   סוֹדוֹת שְׁקוּפִים וַאָטוּמִים לָעֲגוּ בְאֵלֶם   הַקּוֹרֵאת וּקְהָלָהּ נִרְתְּעוּ.     אַךְ הַכּוֹס פִּרְפְּרָה בַּיָּד הַמְאֻכְזֶבֶת   כְּגוּף   כְּכַדּוּר בְּדוֹלַח סָתוּם   אֲשֶׁר לִבָּתוֹ רוֹמֶזֶת:   הֶעָתִיד נִסְתָּר     מֵי טָהֳרָה מְחַלְחְלִים בְּעָפָר.       אב תשס"ז           ...

עתה   עַתָּה כְּשֶׁלְרֻבֵּנוּ מְחַשְּׁבִים רַבִּים מִמַחְשָׁבוֹת וְדַחַף בִּלְתִּי נִשְׁלָט לְשַׁדְרֵג אֶת חַיֵּינוּ   נוֹתָר פְּנָאי לְפִתְרוֹן הַקֻּשְּׁיָה חַיֵּינוּ – מָהֵם בְּעֶצֶם?   רוֹבְצִים כִּתְאוֹ לְיַד בְּרֵכָה בְּאַרְסוּף אוֹ בְאַנְטָלְיָה, אֲפִילוּ בְאִי אַלְמוֹגִים נֶחְבָּא בֵּין דִּקְלֵי קוֹקוּס וְחֶשְׁבּוֹן סוֹדִי הַמְנֻהָל בְּאִיֵּי קֵיְימָן, מַה נּוֹתָר לַעֲשׂוֹת?   תּוֹלְדוֹת חַיֵּינוּ בָּרֶשֶׁת וּקְשָׁרֵינוּ הַמְסֻבָּכִים מֵקָמֵיעוֹת הַקָּבָּלָה   – נִתָּנִּים לִפְרִיצָה   יֵשׁ בָּהֶם עִנְיָן? ...

  פשר הדברים         בַּנִּסָּיוֹן לְשַׁווֹת מַשְׁמַעוּת לַשַּׁלְשֶׁלֶת אֲנִי נִכְשֶׁלֶת. גַּם בְּמִדְגָּם סְטָטִיסְטִי אֲנִי חֲרִיגָה.   הוּא אוֹהֵב אוֹתִי בִּדְרָכִים אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנַהֲלוֹת אַחֶרֶת.   הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּרוּר הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נוֹחַ לוּ הָיִיתִי זוֹרֶמֶת כְּנַחַל סָמוּךְ לְעֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי אוֹ מוּפְשֶׁטֶת.   בִּינַתַיִם, בִּמְמָדִים אֵלֶה הָיִיתִי צַיְּתָנִית יוֹתֵר לוּ אַךְ הֵבַנְתִּי אֶת הָהַנְחַיּוֹת ...

טיוטה   יְלָדַי לֹא יִצְטָרְכוּ לִכְתֹּב עַל דְּעִיכָתִי. אֲנִי מְתַעֶדֶת אוֹתָהּ, וְזֶה חֵלֶק מִן הַגֵּהִנּוֹם שֶׁבַּשְׁפִיּוּת.   אֲנִי מַעֲמִידָה פָּנִים בִּכְתַב סְתָרִים אִישִׁי, חֲרִישִׁי.   כָּל אָדָם קוֹרֵא בּוֹ כְּפִי הֲבָנָתוֹ. כְּשֶׁהוֹדִיעוּ לִי שֶׁאִמִּי מֵתָה, לֹא הֶאֱמַנְתִּי. כְּשֶׁטִּלְפַנְתִּי לִשְׁאל, כַּמָּה נֶעֶלְבוּ!     יְרִידָה אֶל הַשְּׁאוֹל אוֹ עֲלִיָּה לַשָּׁמַיִם הֵן, לְפִי שָׁעָה, מַאֲמָץ שֶׁצָּרִיךְ לִדְחוֹת.   הַכֹּל, כַּנִּרְאֶה, יִשָּׁאֵר סָמוּי. ...