מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
תקלות
עַתָּה אֲנִי נִתְקֶלֶת בְּכָל דֶּלֶת
שַׁרְווּלִי נִתְפָּס בַּיָדִית
תֵּפֶר נִפְרָם, סִימָן כָּחוֹל
הַמִּתְמַהְמֵהַ לְהוֹרִיק וְלִדְהוֹת.
מִי מַכֶּה אוֹתָךְ?
מִי?!
וַאֲנִי תוֹהָה עִמָּם עַל פֵּרוּשֵׁי הַתָּקָלוֹת
בְּשִׁווּי מִשְׁקָל שֶׁל כְּנִיסוֹת וִיצִיאוֹת
לֹא דְרָמַטִּיּוֹת כְּלָל
לְאוֹר הַיּוֹם
לְעֵין כֹּל.
הֲלִיכָה בַּדִּירָה, כְּמוֹ בְּמָבוֹךְ, בַּמִּשְׂרָד
כְּמוֹ בַּרְחוֹב
לְהִתְיַשֵּׁב בָּאוֹטוֹבּוּס לְצַד מִישֶׁהוּ
הַנִּדְחָק קָרוֹבמִדַּי–
וַאֲנִי נִזְהֶרֶת יוֹתֵר, כְּמוֹ בְמִשְׂחָק מַחְשֵׁב
לָצֵאת בַּפֶּתַּח הַנֶּחְשָׂף
לֹא לַגַּעַת בַּדְּפָנוֹת
בַּסַּף.
רַק מַשֶּׁהוּ בִּי חוֹגֵג לְעַצְמוֹ, אֵיזֶה מוֹקֵד אֶקְטוֹפִּי
אֵיזֶה נֵזֶק מֹחִי שֶׁנִּתָּן לְפֵרוּשִׁים נוֹסָפִים.
* * *
התקלות לא פסחו על השיר והוא נמחק, לצערי עם התגובות המרגשות במסגרת שיפורים באתר.
הנה השיר, ואלף תודות מקרב לב למגיבים הנפלאים
ולמסבירי המונח אקטופי…
אגב, השיר נכתב ב1996 , שכחתי לציין ועמכם הסליחה.
שבת שלום.
לרות היקרה,
שימחת אותי מאד, קודם כל כי חזרת אל הבלוג וגם בשיר המקסים הזה, שכאילו נכתב עכשיו ולא לפני 14 שנה.
אגב, לא ברור לי מה נמחק וכו'. אני מתאר לעצמי שמה שקראתי כאן זה השיר השלם, נכון?
ברוכה החוזרת!
עקיבא יקר,
השיר נמסר שוב במלואו. תודה שכתבת ושבת שלום.
אף פעם לא ידעתי באמת איך קוראים לאלה שמתיישבים לידך באוטובוס קרוב מדי, בדרך-כלל גם מזיעים ובלי דאודורנט. עכשיו אני יודע: תקלה.
יפה את פורטת את הרגעים הללו בחיים. ואת ההמחשה למשחק מחשב אהבתי במיוחד (ואני תוהה לאיזה משחק מחשב משנות התשעים כיוונת…).
ס"פ חביב, עכשיו אני יודעת שגם גברים צעירים סובלים מאותה תקלה… היו כמה משחקי מחשב אהובים. האחד דומני נקרא נחשים שהיפנט אותי שעות, למורת רוחם של בני ביתי שהשתוקו לשחק אף הם…
תודה על התגובה ושבת שלום.
הכי משמח אותי שהתקלות הלא משמחות האלה החזירו אותך לבלוג. נהדר.
שבת שלום ואור, אישה יקרה.
מוזר, אני זוכרת שהגבתי לשיר היפה הזה.תקלות…כמה מתאים.
בכל אופן אני זוכרת שכתבתי שאני נתקלת סדרתית, בכל דבר. מלאה סימנים כחולים. גם פיזית ממש וגם כמטפורה…
רישול מדויק, פואטי. נפלא.
היי רות
שיר נפלא, נשען על תקלות מילה שנירשמת בגוף כאסורה, תקלה זה מביש, תוקע, משמים, והשיר שלך לןקח את התקלה עד לחגיגה.
את נהדרת, בשבילי את חוקרת הנפש.
להתראות טובה
תודה נוספת ומכופלת למברכי עם ובלי התקלות.
נתכתב ונשתמע בטוב.
שלכם