מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
לילה לא טוב
גַּלְמוּד, לְלֹא רְנָנָה
עַל מִשְׁכָּבִי מִשְׂתָּרֵעַ
חֹשֶׁךְ אָרוֹך
בְּעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹם.
פְּקוּחוֹת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת תַּעְתּוּעִים,
הֵלֶם הַדָּם בְּאִי קֶצֶב.
מֶטְרוֹנוֹם.
מַסָּע שָׁוְא
מֵעֵבֶר לִיקוּמִי הַפְּנִימִי
בְּלִי חֲלוֹם.
סְרָטִים שָׂחִים בְּאֵלֶם
תְּמוּנוֹת נִרְדָּפוֹת
אֵין קֶשֶׁר
אֵין פֶּשֶׁר
לַשְּׁקִיעָה עַד לְאוֹר מְיוּחָל.
בעד כוכבים יחתם. איוב ט,7
טוב מאוד.
לילה עצוב ולא טוב הניב שיר רגיש ונוגע
שיר מטלטל בכאב האילם. אני תפילה שאת בטוב, רות יקרה.
אפל ובודד ונוגע
הציטוט הוא אמנם מפרק ט'
אבל השיר מושפע בעיקר מדברי איוב בפרק ג':
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי-חֹשֶׁךְ אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. ה יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם. ו הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל אַל-יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל-יָבֹא. ז הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל-תָּבוֹא רְנָנָה בוֹ. ח
לכאורה יש בשיר שני גיבורים מטאפוריים המסמלים לא טוב (חושך) וטוב (אור), אך הציטוט מתוך ספר איוב מכניס בדלת האחורית לשיר גיבור שלישי – זה שברא את שניהם (כזכור, החושך על פני תהום בפרק א' בבראשית בא אחרי המילה ברא ולפני ויהי אור ובהמשך ההבדלה בין חושך לאור). בעד כוכבים יחתום – לקוח מתוך תשובת איוב לרעו בלדד בה הוא מונה בין יכולותיו של בורא העולם את כוחו לכבות את השמש (חרס, כלשון המקרא)ולסגור את אור הכוכבים.
הציטוט מתוך דברי איוב מכניס לשיר מימד אמוני (מודע או לא מודע) של השלמה עם מוראות החשיכה למרות ה'אין קשר ואין פשר לשקיעה'(לדעתי, שקיעת האדם ולא זו של השמש)
תוך כדי כתיבה עלתה בי תחושה שגיורא ישלים את התמונה התנ"כית – ותהי התחושה לעובדה
רות, התגעגעתי לנוכחות שלך כאן. גם כשצבעי השיר קודרים, אור בוקע מן המילים. אוהבת את שיריך. תהי בריאה רות יקרה.
שיר מרטיט לב ויופיו נוגה,רות
חלומות בהקיץ, תמונות נרדפות- אין פשר ויש פחד, בלילה שכזה…
שנאת הלילה של מי שלא ישן.
עד כדי כך שזה נראה חסר טעם, כל עניין הלילה… (בית אחרון)
לילד שלי הייתי אומרת, כשהיה קטן והתקשה להירדם שרק אם ישנים בא הבוקר. לא יודעת אם היום הייתי אומרת דבר כזה. אבל מאמינה עדיין שאחרי לילה בא היום, וזה הקשר והפשר. ההסדר הזה חייב להמשיך…
נרגשת מעט, אני מודה לכל המגיבים על תובנותיהם האוהדות לי אישית ולשיר המשברי שהבאתי. מקווה להמשיך בקשר שהיה כה חסר לי גם אם לא באופן במסודר כבעבר.
מאחלת לכל הקוראים והכותבים והמגיבים כל טוב והשראה שבלעדיה חיינו עבשים. ושוב תודה, ובריאות.
רות יקרה,
שיר מצמרר. כל התגובות אומרות, כל אחת לפי דרכה: רות, תחזרי אלינו.
אהבתי רות.
שבת – שלווה.