מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת

**** אֶת חַיָּיו הַסְּבוּכִים לְהַפְלִיא אָהַב שְּמוּאֵל אְבְּן נַגְרֶלָה בְּפַשְׁטוּת נְדִירָה אַף תֵּאַר אֶת הַכֹּל בְּמֵיטַב הַשִּׁירָה לַשְׁנִיֹּות וְשִׁבְרֵיהֶן הוּא הָיָה נָגִיד לְעִתִּים גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיד אֱלוֹהַ עֹז אֵל קָנוֹא וְנוֹרָא וּבְמוֹ עַיִן לִרְאוֹת אֵיךְ כְּמוֹ לִבִּי גַּם השֶּׁמֶשׁ שְׁחוֹרָה.    כרמל

עבר   כָּל רֶמֶז וְזֶכֶר הוֹפֵךְ לְפִגּוּם הַתּוֹמֵךְ בְּמִבְנֶה מִתְפַּשֵׁט לְכָל עֵבֶר – מָבוֹךְ אֵינְסוֹפִי.   לְשַׁחְזֵר, לָשׁוּב לָרֶגַע שֶׁקָּדַם לִכְתִיבַת הַמִּלִּים לְמָשָׁל, לַנְּיָר הֶחָלָק – הֲזָיָה מִתְרַחֶקֶת.   אַךְ זִכָּרוֹן הוּא כְּמֹו צַלֶּקֶת.

לרגש     לִבְחֹר שִׁירִים לְסֵפֶר מַשְׁמַע לִגְנֹז אַחֵרִים שֶהָרִיתִי וְיָלַדְתִּי – וּבְדִיקַת ד.נ.א. תּוֹכִיחַ קֶשֶׁר גֶּנֶטִי – הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי לַמִּלִּים שֶׁנָּפוֹצוּ כִּזְרָעִים בָּרוּחַ וְהִצְמִיחוּ דְבַר-מָה וְעִתִּים אַף הִצְלִיחוּ לְרַגֵּשׁ מִישֶׁהוּ בְּפַעֲמֵי מִלִּים וּצְלִילִים…  

חיים כְּמוֹ בְּמוֹשַבַת הָעֳנְשִׁין בָּהּ נִרְשָׁם הָחֵטְא עַל הָעוֹר כִּי הַיָּד רוֹשֶׁמֶת וְלֵית אַתָּר פָּנוּי מִנֵּיה כְּלוֹמַר מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יָכֹלְנוּ לַחֲסוֹת וְהוּא פּוֹשֶׁה בָּנוּ כְּיַבְּלִית וְהַמַּלְאַךְ הַמְּמֻנֶּה מַכֶּה רַק אוֹתוֹ.   הֱיוֹת תַּחַת גַּפְנִי וּתְאֵנַתִּי זֶה חֲלוֹם אֲמִתִּי.

מושל ברוח    מאת רות בלומרט     ראשית הדברים ——————————————————————–   במבואות העיר האובדת בוער האור, אך החומות בוהות אל החוץ בתשבץ עיני אבן. רוח קדים מייבשת את דמעותי ואני מביט נכחי אל החומה.  יהורם פוסע שמה, סובב הולך על החומה כשומר על משמרתו. הולך סביב סביב, כמשביע רוחות רעות לבל תפרוצנה לגבולו. מלך סר וזעף. אותי גירש בחרי אף מעל פניו. מי יוליך ...

משחק הביליארד הָרְגִישׁוּת הַמְּהֻלָּלָה, הַקֶּשֶׁר הַנּוֹירוֹטִי בְּהֶחְלֵט בֵּין תָּאֵי הָעֶצֶב, רְגִישׁוּת זוֹ מְפֻתַּחַת בְּכֻלָּנוּ. אֲבָל הַמִּתְגַּדְּרִים בִּרְגִישׁוּת חֲרִיפָה, שָׂמִים רֶגֶל –         פְּעִילוּת פִיסִיקָלִית מֻרְכֶּבֶת לּא פָחוֹת – לָרְגִישׁוּת הַמְהֻלָּלָה, הַנּוֹרָאָה שֶׁשׁוֹטִים וְרוֹעֵי-רוּחַ טִפְּחוּ בָּנוּ בְעָמָל דּוֹרוֹת.    וְאַף עַל פִּי כֵן. הָרְגִישׁוּת הַמְּכַוֶּנֶת מוֹט שֶׁל שַׂחְקָן בִּילִיַארְד,  בְּשֻׁלְחַן עָרוּךְ, מְעוֹרֶרֶת הִתְרַגְשׁוּת רוּחָנִית כִּמְעָט בְּקֶשֶּר הָעַיִן, הַנּוֹירוֹטִי בְּהֶחְלֵט בֵּין תָּאֵי הָעֶצֶב הַשּׁוֹלְטִים, וְהִתְרַגְשׁוּת, מְשׂוֹשָׂהּ אוֹ יְגֹונָהּ, מְעוֹרֶרֶת ...

מהות   אֲנַחְנוּ מֻצָּפִים בְּאֵירוּעִים בַּאֲנָשִׁים בִּסְפָרִים בַּחֲלוֹמוֹת בְּמָוֶת   כְּטִפַּת שֶׁמֶן עַל מַחֲבַת לוֹהֵט מְקַפְּצִים וְשׁוֹרְקִים וּמַתִּיזִים וּמַבְאִישִׁים בְּאֵיבָה   –   צָרִיךְ לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ רָאוּי כְּמוֹ רָעָב גָּדוֹל אוֹ עֶרְגָה כְּדֵי שֶׁנִּתְרַכֵּז בַּמַּהוּת   הַזְּמָנִית, הַמְקֻטַּעַת, הַמַּרְהִיבָה

*** יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַיְּכֹלֶת לַהֲרוֹס כָּל מִיתוֹס אֶפְשָׁרִי וּבַנֶּחֱרָצוּת – מִין מָנוֹעַ הַיָּכוֹל לִפְרוֹט נְעִימוֹת אַחֵרוֹת גַּם בְּמִי שֶׁדֻּכָּא בְמַכְבֵּשׁ וְהָיָה בִלְתִּי נִרְאֶה, בִּלְתִּי נִתְפָּשׂ, שָׁקוּף וְלֹא מַשְׁפִּיעַ – מֻשְׁפָּע כָּל כָּך – וּכְאֵבוֹ עָלוּם מִמֶּנּוּ.      

רעב   לְהִתְבּוֹסֵס בְּמַעֲשִׂים שֶׁחָלְפוּ בְּהִרְהוּרִים שֶׁמִּסְמְרוּ רֶגַע שֶׁהִתְפּוֹגֵג   בְּהֹוֶה נְטוּל מְצִיאוּת בִּתְלָאוֹת שׁוֹעֲטוֹת   כָּךְ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה בְּגִרְסָאוֹת מִשְׁתָּנוֹת:   הָרָעֵב מִתְחַנֵּן לְפַת לֶחֶם כְּדֵי לַשּׁוּב וּלְהִתְחַנֵּן לְמָחרָת.

ומה עכשו?   וְשׁוּב מַגִּיעָה הַשָּעָה הָרֵיקָה: אֶפֶס קוֹלוֹת בַּחוּץ. מַחְשָׁבָה סִבּוּבִית: מָה עַכְשָׁו? מָה עַכְשָׁו?   הָעוֹלָם מוּגָן מִפָּנַי בְּקִירוֹת אֲטוּמִים לְשׁוֹפָרוֹת וְלִרְעִידוֹת אֲדָמָה. אָז מַה? לְהָרִים תְּרִיס וְלִפְגֹעַ בָּאֶפְרוֹחִים שֶׁבָּקְעוּ בְּתֵיבָתוֹ?