רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
התיבה מזכירה לי
כיצד שרנו על משה:
דומם שטה/תיבה קטנה/ על היאור הזך
ובתיבה משה הקטן/
ילד יפה…ברח.
[במקום: וָרָךְ]
רות היקרה
איזה אושר? איזה פיוט?
את אוחזת בראיית מילים מרגשת, רחבה, אני קוראת וחושבת איזה תיבת נח יש לך בראש ובלב, להגיע לאמירה עשירה כל כך.
שלך טובה
מוזר ומעניין הצירוף בין נוח ליונה הנביא, כדמות אחת.
באשר לבניהם, כנראה שהאסון ממשמש ובא.
הפעם לא הבנתי כלום
מה שהיה הוא שיהיה. כנראה.
נתקבלתי במטע. נהניתי זמן רב.
נראה כי עתה שפתי לועזת
אמתין מעט. נהניתי מן הקשר עם רובכם\ן ונקווה שהיה הדדי.
מי כתבה את "עייפות"? רות?
כתבתי את "עייפות, בספר "גולים על כוכב זר, שיר שלא פורסם כאן.
קץ חדש, טרגי. כנראה רק בשיר כמו זה אפשר לתאר את המעגל המבעית שבו רק הפרטים הטכניים משתנים והמהות – לא. כמה אופייני לך רות…
תחושת אסון קוסמי מתקרב אופפת את השיר כולו. המוטיב המנחה הוא אסון דרך מים -טביעה. המשוררת מרגישה שרק היא רואה את האותות ומנסה לברוח. התבה-כלי ההצלה של נוח גם היא מלכודת שיש להמלט ממנה. מעי הדג שיונה שנבלע בתוכו הוא סוג של מקום מפלט איום ונורא מפני הגלים.
"אנה מפניך אסתתר"
תודה לכל המגיבים, ושבוע טוב.
ועדין, אשמח לשמוע משהו שיפחית מן המועקה [האזורית] מימי נוח ועד ימינו…