רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
פשוט נפלא!!! לוקחת אותו לאוסף השירים האקופואטיים שלי שאולי יום אחד יהיו אנתולוגיה ירוקה.
שימחתיני סבינה. תודה
רות יקרה, אולי הסריקה לא הייתה במיטבה? נורא קשה לקרוא את השיר. חסרות לי מילים באמצע.
ממה שכן הצלחתי לקרוא, בעיקר בשורות הראשונות של הבית האחרון חזרתי ל"הדרך" המופלא של קורמאק מקארתי. הרגשתי שהשיר שלך כותב לי מסע אפל בו הגבולות חסרי גבולות ובתוך העירבוביה הזאת אין יודע אם המילים מתארות את הנוף הפנימי או הנוף החיצוני.
איריס אליה, אצלנו הכתב ברור, שלחי לי כתובת ואעביר לך את השיר במלואו ושתינו נשמח.
רותי, כה יפה כתבת על תחושת המחנק והפחד ביער עד ויער עירוני, התשוקה למרחב ולקלילות "לפני שהצמר מכביד", כי גם הטבע יכול להעיק. "התנהלות איטית ומהורהרת" נראית כמוצא, אך היא כל כך נדירה ויקרה, טוב שהזכרת לנו.
יערות מגרדי השחקים מעוררים חרדות לא פעם, תחושה של איבוד התמצאות.כפי שחשים ביער שאין לו גבולות…תודה על ההזדהות.
קוראך ההולך שבי
תודה יוסף… המשך לתמוך.
איזה מהלך הלכת בשיר הזה
מיערות העד אל הכבשה שבפנים ויה תהילים
יפה ביותר
שבת שלום
היי רות
איך היערות עד חדרו לתוכי…
הופך את הבטן.
להתראות טובה
תודה לכן ריקי וטובה יקרות, ושבוע טוב.
מאוד אהבתי איך את, פחדייך ויערות מתגלגלים ומתהפכיםץ בעצם אהבתי את המחשבה שרלוונטיותם של יערות העד תלויה בפחדייך.
לוסי תודה על תגובתך, מעניין שרוב הקוראים מדלגים על המילה בתים. העיר המודרנית כיער עד אופף ומחניק
שיר יפהפה, רות. אהבתי את הזליגה מהחוץ אל הפנים. מיערות העד וליערות הנפש שגם הם ,באיזשהו מובן, יערות עד.
מקסים.
רות, אני אוהב את השיר, בעיקר הבית האחרון ויותר מכל שני הטורים האחרונים.
שמחה שהשיר מצא חן בעיניך. מאחלת לך ערב מקסים ומוצלח לכבוד ספר השירים.
הלכתי אחריך ביערות עד אולי באירופה,
עקבתי אחריך בגו'נגלי הבטון של העולם ה"מערבי", מאיימים לעתים אף הם, ומצאתי אתך את האיום שבפנים.
תהיתי אם אני רוצה משלוות הכבשה, לפני הגז.
ולא.
תודה על המסע אל בפנים
שביט יקרה, איזו הפתעה צפונית צפנת לי! ואיזו תגובה!
תודה ושמרי על קשר.
שלך רות.