באמת, התינוקות האלה לפעמים מעצבנים. קישור: http://www.youtube.com/watch?v=1vupEpNjCuY לחש להשקטת  תינוק (Foster, p. 172)    תִּינוֹקִי שֶׁדָּר הָיָה בִּי בַּחֲדַר הַחֹשֶׁךְ בֶּאֱמֶת, הִנֵּה יָצָאתָ לִרְאוֹת לְךָ אֶת אוֹר הַיּוֹם. וּמִפְּנֵי מָה תִּבְכֶּה?  מַדּוּעַ קוֹלְךָ הוֹלֵךְ מִקְּצֵה  הָעֲרִישָׂה עַד קְצוֹת הַבַּיִת? הִנֵּה  הֵעַרְתָּ אֶת כָּל  אֵלִי הַבַּיִת, שֶׁשְּׁנָתָם עָרְבָה – וּמִפָּנַי מָה לֹא תִּישַׁן? מִפְלֶצֶת הַתְּאוֹ כְּבָר עֵרָה בִּגְלָלְךָ, וְשׁוֹאֶלֶת: מִי זֶה ...

      לתיאבון. בזה עסקתי לאחרונה – לכן לא באו שירים כל כך ( מלבד מכתב לעורכת  כתב-עת ששכחה ששלחתי לה משהו).  אבל בוודאי  עצם העבודה תעניין אתכם. – ואם לא – השיר…(?) סונט הישארות הכאב   כָּל זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל תְּשׂוּמֶת לֵב תּוֹלִים אָנוּ עַצְמֵנוּ בָּאִילָן   קָטָן  לִקְטֹף בּוֹ פְּרִי, וְלִבֵּנוּ רָן.   אֲבָל אֵיפֹה? מִזְּמַן נָשַׁר ...

זִכָּרוֹן לַמְּשׁוֹרֵר   מִיכָאֵל דֶּשֶׁא[1], אִישׁ הַצֵּל, שֶׁהָיָה אִישׁ סְפָרִים לְאַלְלָה, בְּטֶרֶם תַּעֲצֹם עֵינַיִם דַּפְדֵּף מְעַט הָלְאָה.   שֶׁמָּא תִּמְצָא סוֹד חַיֶּיךָ לְשֵׁם מָה הַכֹּל חָיִיתָ, וְאִם דָּבָר אָבַד לְךָ בַּדֶּרֶךְ, אִם דַּי צָחַקְתָּ, דַּי בָּכִיתָ.   כִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא תָּשׁוּב. גַּם חַיֵּי צְלָלִים יִמְעָטוּ. בַּסּוֹף הַכֹּל הוֹפֵךְ לְאֵפֶר: עַל הַדֶּרֶךְ הַצְּלָלִים רַק עָטוּ.   כָּל זֶה רַק מְעַט ...

בכל זאת – עדין אני מחכה למתענינים נוספים – בכל תחום – ובעיקר במה שעוללתי  להיינה…

    סיבות מספר לפרסום הפוסט שלי היום: 1) לא הייתי בטוח שעניני היינה מצאו מהלכים ללב רבים מכם, ועל כן החלטתי לנסות לעניין אתכם בנושא אחר. 2) גם בלוא הכי החלטתי שהנושא  הזה  צריך – או עלול – לענין אתכם – הוא בראש מעייננו והשפעה לו על חיינו היומיומיים. ועוד כמה סיבות שלא אפרט. למשל, ענין אפשרי בפולקלוריסטיקה, באמנות, ...

      אסטרגון: …אני זוכר את המפה של ארץ הקודש. בצבעים. נורה יפה. ים המות בצבע תכלחת. הייתי צמא  רק להסתכל בו.  הייתי אומר לעצמי: זה המקום שאליו נסע לבלות את ירח הדבש שלנו. אנחנו נשחה. נהיה מאושרים.  (מתוך " מחכים לגודו" של סמואל בקט).  

מה נתחדש – וגם על החדשות והסיכומים שאספר בשערי שמים. 13/06/2010 21:05:14   נכנסתי רק לרגע הפעם – אין לי דבר רציני להגיד, לא הבאתי אתי הפעם דבר.   בנסיון ללקט דברים שקורים, עולה כי יצא ספר בעריכת דר' דן אלבו, שבקריאתו אני עסוק. הספר מעלה את זכר המשוררת מירי בן שמחון,  שכתבה שירים של טעם וענין. רבים  וכן טובים משתתפים ...

      ? Estragon: I am happy. Vladimir: So am I. Estragon: So am  I. V.: We are happy. Estragon: We are happy. (Silence). What do we do now, now  that we are happy? You tell me. MG Happy means together. Are we together ? You mean…here? In general.  Together in general.  (Points to nowhere especial): In this, for ...

        כיון שהחיים אינם מגיבים, לפתע  החל לענינני מה המתים אומרים. הוצאתי  מהמגירה דבר שכתבתיו לפני כ-16 שנים, לראות האם המתים יודו יה. (אז הדבר לא פורסם). האמת,   לא חידשתי לי  דבר – אבל  בכל זאת היה מענין. יש בקטע הדים לארועי היום והארה לגבי ארועי העבר. המוצאם יאושר. ועוד דבר מענין  – הראוי לתשומת לב.  עלה ...

    ) The Companions of Fear    (  by Magritte הכל שירי פחד השבוע ( אמיר נותן את הטון). לפני זמן   מה הכל היה סקס. מולדת. פרולטריון,  עוני, עושר, גינה, דת, חמות, מה לא.  עכשיו זה פחד.  אל תצחקו. והנה תרומתי ( מה, וכי אני רק איעדר?) שיר פחד    מָה אַתֶּם יוֹדְעִים עַל הַפַּחַד  הַדְּפִיקוֹת עַל גַּב הַקָּרוֹן וִילָךְ וִילָךְ ...