בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

מחכה

בכל זאת – עדין אני מחכה למתענינים נוספים – בכל תחום – ובעיקר במה שעוללתי  להיינה…

12 תגובות

  1. למה הכוונה ?
    הסבר הדגם ונמק

  2. למתעניין האלמוני

    "למה הכוונה ?
    הסבר הדגם ונמק!!!??)
    מחכה למתענינים נוספים היכולים לשאול למה אני מחכה.
    אבל למה הם מחכים?

  3. משה, מה אני אכתוב…בכמה פוסטים אחרונים יצרת דו שיח עם הנמצאים/קוראים, מקסים בעיניי. ואגיד לך מה מצאתי (הלכתי רק כמה פוסטים אחורה( אין זמן, אין זמן):
    "מה נתחדש"- מקסים!לשמוע את המחשבות, הסכומים…כמו גיבור ספרותי מסקרן.
    היינה: אני לא כזאת מבינה בהיינה כדי לדעת "מה עוללת", אבל השיר יפה מאוד והתוספת ממחכים לגודו לוקחת את זה למקום "בקטי" לגמרי. ואם להיות קטנונית- תמונת הדקל מספיקה, מה גם שהתמונה הראשונה לא ברורה ולא נראה כמו אורן…ואולי אני טועה.
    המאמר על לילית, מחכים. התחלתי לקרא אבל הדפסתי להמשיך בקריאה, קשה מהמסך.
    ו"מחכה", כמו טוק טוק בדלת…מקורי. כאילו מתרבות אחרת.אבל בעיקר בא להעיר אותנו…
    וסליחה אם תגובתי אינה מעמיקה ספרותית, אני מהתחום הפלסטי…אבל שתדע שקוראים, קוראים.

    • לוסי,
      תודה,
      הלוואיי ודו-שיח…
      אך אולי יש עוד תגובות נוסבפות…
      (אפשר גם בציור..)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן