בַּפִּכְפּוּךְ בַּזִּמְזוּם בַּפִּקְפּוּק בַּצִּמְצוּם
בִּבְרַק הַזְּכוּכִית בִּקְלִפַּת
הַתַּפּוּחַ בְּנִצְנוּץ
הַפְּנִינָה בְּרִקְמָה
יְרֻקָּה בְּצֵל
הַקְּמָטִים בְּכַף התִּינוֹק
בְּעֹמֶק הַמַּיִם בַּעֲכִירוּת לַחְמִית
הָעַיִן
בְּקֶשֶׁר הָפוּךְ בֵּין חִיּוּךְ לְמַבַּט
בָּאֵמוּן הַנִּשְׁקָף מִמֶּנּוּ מֻחְלָט
בַּסָּפֵק בַּיֵּאוּשׁ בִּרְתִיעַת הַגּוּף
בַּיָּד הַמּוּשֶׁטֶת
בְּזֶרֶם שֶׁל אוֹר הַפּוֹרֵץ אֶל הַבּוֹר
וְנוֹפֵל עַל יָדִית וְנִבְלַע בְּשׁוּלֵי הַגְּלִימָה
וּלְעִתִּים כְּשֶׁהוּא מְדֻיָּק
וְהַדְּמָמָה גַּם הִיא מְדֻיֶּקֶת
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּבֵרוּר
שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן אָבוּד בְּחֵיקָהּ
שֶׁבְּהוֹנוֹתֶיהָ נְפוּחוֹת
שֶׁצִּפָּרְנֵיהָ קְצוּצוֹת וּשְׁחֹרוֹת
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת מוֹחוֹ מְוַתֵּר
אַךְ אֱלֹהִים מָצוּי בְּגַבּוֹ
שֶׁעוֹד לֹא
מתוך ספרי :"הכח המדמה"
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובגבו שעוד לא -מדויק ורגיש כל כך לפרטי הפרטים האלה
תודה חנה יקרה
מי כמוך אלופת הניואנסים 🙂
ריקי, שיר נפלא… איך לקחת אמירה בנאלית ויצרת ממנה שיר כזה!
תודה רבה נורית
נכון שרוב האמירות הבנאליות הן גם (מה לעשות ?) נכונות .
איך מוצאים בבנאלי את הלא …?
ההפתעה ריקי היא בכך שהשיר מגיע לשמשון המתחיל לוותר… לדלילה הלא מפתה כלל.
אהבתי.
רות
את צודקת רות בענין שמשון
בענין דלילה ה"פגמים" שצוינו בשיר מוסיפים בעיני, דווקא לכוח הפיתוי שלה 🙂
חג שמח
מעניין. מעניין.
הדימויים
וההתעצמות
והמבוכה לקראת הסוף.
תודה שמעון , המבוכה היא ענין מרכזי , ללא ספק
חג שמח
הפתעה על הפתעה טמונים בקריאת השיר. ועתה אני נשארת עם דימוי שמנער ממני את התמונות הקודמות במוח.
תודה נעמה
דימוים מנערים הם דימויים טובים
האין זאת ?
חג ושמחה לך
ריקי הי,
אני לוקח עימי מהשיר (הדסקלי בכוחו…) את הכוח לא לוותר (הגם אם שגיתי בתחילת הדרך) ולחפש את הפרט (שאלהים מצוי בו) שיחזק אותי.
תודה — צדוק
קריאתך נאה בעיני צדוק יקר 🙂
והשיר ה-דסקלי נשמע כמעט טוב כמו השיר ה-ביאליקאי :)))))
.
מרתק, ריקי.
גם המרקם. והמצלול. והקצב – מקשה עצמו (אנפסטים מדודים היטב) ומרפה, מתרכך.
הכול לפי הנחוץ. ואז –
ואז – שמשון. ודלילה, אבל אחרת.
תודה על החוויה.
רבקה