סיזיפוס קרוב לשיא
הַדְּרִיכוּת הוֹלֶמֶת
בְּרֹאשִׁי הָאָדֹם
הָעוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ
שְׁרִירַי הַשְּׁלוּחִים
גְּדוּשִׁים כְּסֶלַע מְשֹרָג
וּמְאִיצִים בִּי לְהָטִיחַ אֶת
הַהֲדִיפָה הָאַחֲרוֹנָה
עוֹד שְׁנִיָּה אֵעָנֵשׁ
אֲנִי יוֹדֵעַ.
אִי אֶפְשָׁר לִרְעֹד מֵעֹנֶג-
כָּל כָּךְ קָרוֹב לַפִּסְגָּה בְּלִי לִגְמֹר
לְמַטָּה
אֲבָל לֹא אוּכַל עוֹד לַעֲצֹר
וּלְוַתֵּר עַל הֲדִיפַת הַנִּצָּחוֹן
שֶׁאַחֲרֶיהָ כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי
אִם אֶשָּׁמֵט כִּסְמַרְטוּט
לְמַרְגְּלוֹת
מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010
אי אפשר לרעוד מעונג כל כך קרוב לפיסגה בלי לגמור למטה
משפט פניני
זה מה שהופך את חיינו למשמעותיים עצם המאבק של הרצוא ושוב הזה של הנפת האבן גילגולה למטה צבירת הכוח להדיפתה המחודשת למעלה
מטה מעלה כל החיים
עם רגעי אושר קטנים
בחניות הביניים
בקר אור
ושאפו לשיר נפלא
כל הכבוד לו…אקזיסטנציאליסט אמיתי… 🙂
אי אפשר לעצור את ההדיפה האחרונה הנושאת את גודש העוצמה שלנו על אף המחיר.אין מתנות חינם בעולמנו.שיר שמדבר מגרונו של כל אדם.
עפרה
שיר נפלא גיורא,
"לא אוכל עוד לעצור ולוותר על הדית הנצחון"
זה אתה למזלנו,
פורים שמח
רות
זאת רק אני שקוראת את השיר הזה כשיר ארוטי או שזה משהו שגם המשורר התכוון לו?
חג שמח גיורא והרבה טוב
לחני
במיוחד לזה-:)
גיורא איש יקר, אירוטיקה במיטבה, ומקוריות לעילא ולעילא. שיא התענוג, ולהישמט למטה, סיזיפוס יוצא ממש לא סובל. כוחו מתעצם בגופך. המחזוריות מעצימה תענוג. תקוה. והנשמה החזותית שלי רואה את זה ממש מול עיני. חוויה מעוררת. יחי הפאלוס,יחי הגבר. חיה אסתר
גיורא איש יקר, אירוטיקה במיטבה, ומקוריות לעילא ולעילא. שיא התענוג, ולהישמט למטה, סיזיפוס יוצא ממש לא סובל. כוחו מתעצם בגופך. המחזוריות מעצימה תענוג. תקוה. והנשמה החזותית שלי רואה את זה ממש מול עיני. חוויה מעוררת. יחי הפאלוס,יחי הגבר. חיה אסתר
וזה מה שקורא שחוויית הגוף מתעצמת הופכת לנוף מיתי, חיה אסתר
מה שיפה בשיר שהוא מזמן קריאות שונות
חוץ מהמילה לגמור שיש לה קונוטציות ארוטיות בלשון הסלנג , אני דווקא ראיתי בשיר ביטוי למצב האדם עלי אדמות
היי חנה
בכוונה כתבתי את השיר בצורה הזו-:)
כשכתבתי אותו לפנימספר שנים, נתתי אותו לחברי וידידי בבית הספר ובכלל, שמתי לב לתופעה הבאה:
בדרך כלל, מי שהכיר את המיתוס ,הלך עם המיתולוגיה.
אבל אלה שלא הכירו- מיד זיהו "למה התכוון המשורר".
כדי להדגיש את "הכיוון האירוטי" שיבצתי אותו בספר בסביבה של שירים הקשורים "לנושא"
חנהלה יקרה. מה שיפה בשיר, הוא שמתוך הלוז הגופני באה חווית האדם עלי אדמות. כי בעולם הזה, על אף יכולת הנסיקה האינסופית, נשמותינו טמונות בבשר, והשילוב בין המיתולוגיה של הבשר למצב הקיומי של האדם בשיר, נפלא בעיני. פורים שמח יקרה. חיה אסתר
גיורא,
שקרים בראשי, כגון זה שלמקרא השיר בראשונה לא חשבתי על קונוטציות ארוטיות. אבל זה שקר. מה לעשות, איחרתי, עד שקמתי לברכך על התוכן הארוטי ( כשאני בדיוק יוצא מקונטקסטים כאלה, ספרה של שרה קרפנוס, כמה שירים שאני מתרגם של John Donne ועוד) – כבר כולם שמו לב, מלבד חנה הנהדרת, שלדידה השיר עשוי להתפרש אחרת.
אתה גדוטל בשיריך ה"ביתיים" ( כלומר המנציחים רגעים של בני אדם ולא יצורי הגות היוליים כלמיני).
למשה
תודה, זו מחמאה מאד יפה.
שבת שקטה