צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים
| ארי שביט | ג'נין ג'נין | ||
 |
||
| מאת ארי שביט | ||
|
||
| תגיות: ג'וליאנו מר | ||
    |
||
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224066.html window.fbAsyncInit = function() { |
||
|
||
| לא קשה לתאר מה היה מתרחש, אם ג'וליאנו מר היה נרצח בידי יהודים. הרצח היה זוכה לכותרת ענק ב"הארץ". מתחת לכותרת היו מופיעים חמישה מאמרי זעם – אחד מהם שלי. הכותבים היו מגנים בחריפות את הרצחנות היהודית וקוראים לצאת למלחמת תרבות נגד הקנאות היהודית. אחדים היו דורשים שלא לחזור על הטעות שנעשתה אחרי רצח גולדשטיין ולפנות התנחלויות מיד. אחרים היו דורשים לבדוק את המתרחש בישיבות ההסדר ובמערכת החינוך הממלכתית-הדתית.
ציטטות גזעניות נבחרות היו נשלפות מתוך כתבים של רבנים חשוכים, השוואות היסטוריות היו נעשות לרצח אמיל גרינצוויג ולרצח יצחק רבין ולרצח מרטין לותר קינג. בתוך כיממה היה מר נהפך לאייקון. במוצאי שבת היו אלפים מתכנסים כשלפידים בידיהם כדי לבכות את גיבור השלום ולהתקומם נגד כוחות השחור. רצח מר בידי יהודים היה מקים את השמאל מחדש ומלכד את השמאל מחדש ושולח את השמאל למערכה חדשה נגד הפשיזם היהודי הרצחני. אבל ג'וליאנו מר לא נרצח בידי יהודים. לכן לא זכה לכותרת-ענק אלא לכותרת שמתחת לקפל. לכן הוא לא זכה באותו יום לחמישה מאמרי זעם, אלא למאמר תוגה (יפהפה) אחד. איש לא דיבר על גזענות, על קנאות ועל פשיזם. איש לא דיבר על מערכות חינוך מפיצות שנאה ועל כוהני דת חשוכים. מר לא נהפך לאייקון ולא זכה להפגנת אלפים. הרצח של מר לא עורר מחאה או התקוממות או זעם קדוש. השמאל הישראלי, היודע בדיוק מה לעשות ברצח מידי יהודים, אינו יודע מה לעשות ברצח מידי פלסטינים. רצח של גיבור שלום בידי פלסטינים הוא רצח שאין לו מקום במפה הרגשית והערכית של השמאל. רצח של גיבור חירות בידי פלסטינים הוא אירוע מערער דוגמה ומערער פרדיגמה בעבור השמאל. הרצח של מר בידי פלסטינים הוא רצח שדינו הדחקה. העניין עמוק ורחב, ואינו נוגע רק לשמאל הישראלי. אחד המאפיינים הבולטים של הנאורות המערבית במאה ה-21 הוא חוסר היכולת שלה לגנות כוחות רוע בעולם הערבי-המוסלמי. הנאורות המערבית אוהבת לבקר את המערב. היא אוהבת במיוחד לבקר את בעלי הברית של המערב במזרח. אבל כאשר היא נתקלת ברוע שמקורו במזרח, היא משתתקת. היא אינה יודעת כיצד להתמודד אתו. קל לה לנאורות המערבית לצאת נגד חוסני מובארק הפרו-מערבי, אבל קשה לה לצאת נגד האחים המוסלמים. קל לה לצאת נגד בנימין נתניהו, אבל קשה לה לצאת נגד בשאר אל אסד. היא אינה מסוגלת להיאבק באחמדינג'אד האיראני כפי שנאבקה בבוש האמריקאי, בבותה הדרום אפריקאי או במילושביץ' הסרבי. התוצאה היא שורה ארוכה של עיוותים. דמם של הרוגי המרמרה סמיך יותר מדם הנתלים והנרצחים באיראן. דם הרוגי עזה סמיך יותר מדם הרוגי דמשק ודרעא. תסביך פוסט-קולוניאלי גורם לכך, שהנאורות המערבית מתעלמת באופן שיטתי מעוולות הנגרמות על ידי כוחות אנטי מערביים. בכך היא מאבדת את יכולתה לראות את המציאות ההיסטורית בכללותה ובמורכבותה. בכך היא גם פועלת באופן בלתי הוגן ובלתי צודק. היא מפלה בין רוע לרוע, בין דם לדם ובין קורבן לקורבן. היא מתייחסת אל חברות העולם השלישי כאל חברות שאינן כפופות לכללי המוסר האוניוורסלי. לא ידוע עדיין מי רצח את מר. הרקע היה כספי, או רומנטי, או דתי, או תרבותי. אבל ידוע שלא נרצח מפני שהיה כובש, או מדכא, או מתנחל. מר נרצח מפני שהיה אדם חופשי, שהפיץ חופש בחברה שאינה חופשית. עם האמת הקשה הזאת צריך להתמודד ואל האמת הקשה הזאת צריך להישיר עיניים. הנאורות המערבית והשמאל הישראלי אינם יכולים להמשיך להתעלם מהצד האפל של המציאות המזרח תיכונית. |
||
|
||
|
||
כל כך נכון
אי אפשר להתעלם מהצד האפל של המזרח תיכון, מכוחות הרשע הפונדמנטליסטים מאחורי הקלעים
הגיע הזמן שנראה את המצב נכוחה
תודה שהבאת, גיורא
הפכנו לאומה שקל לה מאד לשנוא את עצמה.
לצערי אני מרגישה את זה מאד חזק.
אם כי כשקראתי תגובות מהימין על הרציחה נפגעתי אישית. משפטים כמו: זה הגיע לו וכדומה. איום ונורא.
מצד שני, אם היית יודע איזה תגובות מחקתי מבלוגי, ואיזה גילויי גזענות ספגתי תבין שזה מטורף.
אני מצטערת יהודים צריכים קודם כל לאהוב יהודים ואז לצאת להגנת כל העולם.
ומה שקורה זו מגמה הפוכה שמחלישה אותנו ומורידה מאיתנו הרבה הגנות.
יום טוב.
דבריך הם פנינים אביטל
הפכנו לאומה שקל לה מאד לשנוא את עצמה.
לצערי אני מרגישה את זה מאד חזק.
אם כי כשקראתי תגובות מהימין על הרציחה נפגעתי אישית. משפטים כמו: זה הגיע לו וכדומה. איום ונורא.
מצד שני, אם היית יודע איזה תגובות מחקתי מבלוגי, ואיזה גילויי גזענות ספגתי תבין שזה מטורף.
אני מצטערת יהודים צריכים קודם כל לאהוב יהודים ואז לצאת להגנת כל העולם.
ומה שקורה זו מגמה הפוכה שמחלישה אותנו ומורידה מאיתנו הרבה הגנות.
יום טוב.
ארי שביט תמיד מיטיב לנסח את דעתי. אם כי חשוב לזכור ולא רק לזכור, אלא לפעול בגלוי כנגדם, שגם בקרבנו כוחות שחור פונדמנטליסטים גרועים באותה מידה כמו רוצחי מר.
צר לי איריס
את בדיוק נופלת לאותו בור שאליו מתייחס ארי שביט. אולי תתני לרגע אחד את הבמה והאירי את כוחות השחור הפלשתינאים.
שיא השיאים היה במה שכתבה אליענה אלמוג, שעד עכשיו נמנעתי בשל חיבתי העמוקה אליה מלומר: אין לי מושג כמה אנשים חשבו כמותה אפילו או ולו ביום הרצח. אבל היום כשקראתי את המאמר של ארי שביט הכל כך מדויק בעיני, אני מתקשה מלהתאפק ולשאול בקול: עד היכן הגיעו אליענה וכל הסבורים כמותה – שעושים לופ מוחי-רגשי מעוות שכזה שגם כשמבוצע רצח שאין ליהוד שום קשר אליו – אזי הוא משויך אלינו. זה בדיוק כמו שכל רצח שמתבצע אצל מנהיגי הטרור הערביים משויך על ידם אוטמטית לציונים הארורים. למה לא? אבל מתוכנו ובנו שהנגע הזה יהיה? עד להיכן הידרדרה באמת ביקורת/שנאת עצמנו שאיבדנו כל צפון ומצפן? ושוב, מאמרו של ארי שביט חשוב ביותר, בעיני.
אוי נו באמת ענת, את חושבת שאני לא מבינה מי רצח את מר-חמיס? שבראשי המעוות כדברייך אני בטוחה שיהודים רעים רצחו אותו? שאני לא מבינה שיש כוחות אופל פנאטיים ורצחניים בקרב הפלסטינים?
אז בואי וארגיעך- אני מבינה את כל אלה. ועדיין ברור לי שהאחריות לרצח הזה מוטלת גם על הישות הכובשת, קרי מדינת ישראל. כיבוש הוא כר פורה להצמחת שנאה בורות בערות ופנאטיות. השנאה הזאת שמפעפעת בקרב הפלסטינים כלפינו, מהיכן היא באה? מי מלבה אותה? האם היא גזירת גורל? משהו בגנים שלהם? או שמא היא מלובה יום אחר יום בגלל נסיבות חיים לא אנושיות ובלתי אפשריות שאנחנו כופים עליהם?
את אומרת שאיבדנו צפון ומצפן. בהחלט איבדנו.
וארי שביט? הוא כבר שנים מסית נגד השמאל ועושה זאת בהצלחה לא מבוטלת.
וכמו שכבר אמרתי בפוסט שלי, שהיה לדברייך ענת "שיא השיאים"- אף אחד לא יסתום לי את הפה.
שלום אליענה
את מוזמנת תמיד להגיב אצלי.
הנה דעתו של בני ציפר שאת מכירה בודאי את דעותיו הפוליטיות.
שימי לב, אותו דבר מזווית אחרת:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1223678.html
אבל האם היחס אליהם גרועים ככל שיהיו הוא אותו היחס שניתן לכוחות הרשע הפונדמנטליסטים מהצד האיסלאמי?
זאת הביקורת הנוקבת במאמרו של שביט
הוא מכיר בקיומם של כוחות שכאלה אצלנו והם ראויים לכל גינוי!
אנחנו עם שאוהב לשנוא את עצמו
ויש איפה ואיפה לצערי בנושא הזה ביחסה המתיפיף והצדקני והשמאלני עאלק של התקשורת, שמבליטה רק מה שלקוי בנו
והרי כבר נאמר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו תרתי משמע
ואנחנו צריכים מאוד להזהר מחורבן מבית רוחנית ופיסית
ונתחיל בהוגנות של הדיווח התקשורתי
ואני מתכוונת להוגנות בלבד
תגובתי היא לאיריס
היי גיורא וחנה יקרים, אני כמובן מייצגת רק את עצמי, מקפידה להביע רק את דעתי ובשום אופן לא שייכת למחנה זה או אחר, בטח לא לשמאל הראדיקאלי שמכעיס את שניכם. על כל מחנה יש לי השגות, אם להודות באמת. התחלתי וכתבתי שארי שביט היטיב לנסח את דעתי בעניין שהציג, ולא מצאתי מה להוסיף. תגובתי הייתה לחנה, שכתבה על הכוחות הפונדמנטליסטים בעולם המוסלמי. אני חושבת שהפונדמנטליסטים אצלינו לא פחות גרועים מהם, ואולי אף גרועים מהם, דווקא בגלל שהם באים מ"בית". אבל אני מכירה את טיבם של הוויכוחים האלה, הם אין סופיים. בגלל זה לא המשכתי ועניתי לאליענה… בגלל זה אעצור כאן. הררי מילים, אוקיינוסים של חילופי מהלומות פוליטיים… ואין מוצא. ברור לי שגם אם יוקעו כוחות השחור האיסלאמיים, (וברור שאני תומכת בהוקעתם)לא ייחתם הסכסוך הזה, באין הבנה מבית לגבי הכיבוש לכשעצמו… אבל אני באמת חוזרת לכתוב. אני מוצאת את זה נכון יותר. ככה, במובלע, אני מביעה את דעתי על כל מיני עניינים והתרחשויות מדיניים (דוגמת חוק הנכבה המופרך, המגוחך, הגזעני.)
היי איריס
קראי את דבריו של גדי טאוב על "חוק הנכבה". המאמר פורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות"
http://www.gaditaub.com/hblog/?p=741
דעתי מגובשת לחלוטין בעניין הזה, גיורא יקר, ובלי שום קשר גדי טאוב, בלשון המעטה, אינו כוס התה שלי:)
ו
איריס יקרה
הוא לא חייב להיות כוס תה כדי לקרוא אותו :))
למרות שהוא יותר קפה בוץ עבורי קראתי גם קראתי:)
נו.. הרי ידעתי שתקראי ואם כבר הזכרת אתמול את הריצה זה עתה חזרתי מהליכתי היומית וצדתי הרבה יופי בדרך
ים של חרציות
וזה ניקה אותי מרעליו של הסכסוך המתמשך הזה
יחי האביב
לו רק נדבוק ביפה
בחיי
הטבע כל כך צלול ומרהיב עכשיו
מצפצף על הבעיות שלנו
לחנה
הטבע באמת יפה ,וטוב לנוח בו. אבל הרעל לא יעלם מהתבוננות בו.
צודקת חנה. היחס אינו אותו יחס. ולדעתי אין כוחות שחור יש שחור בנשמה, ואנשים שמתקשים לשוחח והגיע לאיחוד.
רק זורקים בוץ ורפש וזהו לדעתם דיאלוג.
דיאלוג הוא שפה חרישית ועדינה שצריך ללמוד.
וכולנו מסןרבלים וחושבים שנכה חזק על הפח וזה יעזור.
עזר , לא?
לא עזר. המצב רק הולך ומחמיר.
ואת חנה מייטיבה להבין זאת. אני משתדלת. ולפחות מודה שזה הכוון ולא ההרס העצמי הדוחה הזה.
וכשמגיעים ליהודי, מצטערת שאלת המי התחיל שנדונה בוקר וערב בעיתונים מקוממת אותי. מי רצח את רבין ? הם. מי שורף פחים במאה שערים? הם.
וכדומה. דיאלוגים של אנשים סתומים תרתי משמע.
וכולנו כלולים בתג המחיר. נאמין או לא. עושי דברה של תשקורת הזויה. חסרי עמוד שדרה רוחני.
לגיורא אני יודעת שלא יתנקה
כתבתי מתוך "אתנחתא אנדרופינית" קלה תכף אקרא ואגיב הנושא חשוב
ויש לתת את הדעת לכל צדדיו
למען האיזון
קראתי ומסכימה עם דבריושל טאוב מדינת ישראל לא חייבת לתמוך בגופים אנטי ציוניים המתאבלים על קיומה
אני רק מדמינת בעיני רוחי אם המציאות היתה הפוכה והיינו נוהגים כך כמיעוט במדינה פלסטינאית, כלומר היינו מתאבלים עליה ביום חגה ,ביום עצמאותה
הו… הו …הו
הדגים מזמן היו נהנים מבשרנו…
ואחר כך ישקוט הים ארבעים שנה:)))
חנה כל החרדים אינם ציונים זו דעתם אז לא יקבלו תקציבים.זה קצת הזוי. כי גם הערבים אינם ציונים אז מה יתיבשו בכנרת.
אפילו חסידי חב"ד אינם ציונים. נו באמת. עד לאן נגיע.
טאוב הוא מסית מתוחכם.
זו דעתי.
אביטלי יקרה,מי שמסית וחותר תחת אושיות המדינה שלנו ומשתף פעולה עם גורמים עוינים -לא יהנה מטובה ,סורי זו דעתי
וחב"ד היא פנינת חמד של אהבת ישראל ומדינת ישראל היא הבית היהודי,בארץ ובכל פינה בעולם ,השלוחים שלה מצילים חיי ישראלים בכל מקום בעולם במקומות הכי הכי נידחים אני יודעת זאת מנסיוני- בתי ניצלה בזכות החב"דניקים כשהיתה בהודו, אני חבה להם זאת בגדול
חב"ד נקיה מפוליטיקה
היא לא בקטגוריה המנאצת הזאת
מודה שאני חושדת בטוב הזה, קראתי מאמרים מפחידים שלו בעבר והתחלחלתי. דרך אגב, גם על כתיבתו איני משתגעת. אבל נניח לזה.
קשה לי הגדרות של חרדים, מתנחלים שמאלנים וכדומה.
אלו הגדרות קובלות . וכשמדובר בחרדים הוא מרבה להשתמש בהם.
אותי הוא קצת מפחיד.
אבל אולי לא התעמקתי בו. בשל נסיוני הקודם.
דרך אגב, קראתי פעם ראיון עם נטורי קרתא ותרגמתי אותו לבלוגי. זה היה מעניין מאד. מבחינתם הם עושים הכל למעננו. כולל פגישות עם אחמדינג'אד. הם טועני שברגע שיראו לו שאינם ציונים יניח גם לנו.
בקיצור, הייתי רוצה לשוחח פעם עם בת מנטורי קרתא.
עם חסידי סאטמר התראיתי הם היו מקסימים ארחו אותי מדהים.
כנ"ל עם נשות הטאליבן.
הגיע זמנם של נטורי קרתא.
מאמינה בדיאלוג.
קראתי הבוקר, גיורא. טוב שהבאת גם כאן למי שלא קרא.
אני מסכים לחלוטין עם ארי שביט שמר נרצח מפני שהיה אדם חופשי, שהפיץ חופש בחברה שאינה חופשית. אני מסכים גם עם ניתוח ההתיחסות המערבית הצבועה והמקלה לחטאי בני המזרח לעומת התיחסות המחמירה לחטאי בני המערב ובעיקר הישראלים.
אך איזו רבותא מצא ארי שביט בניצול רצח מר להשתלחות בפגר ששמו השמאל הישראלי ובעיתון הארץ המקפיד על מגוון דעות (הראיה היא ארי שביט עצמו שהוא מכותביו הבכירים).
מיהו ומהו אותו שמאל שאוהבים להשתלח בו?
האם שביט, כמו אנשי ימין רבים וטובים אחרים, שכח שכל כוחה הפוליטי של ה'מפלצת' שנקראת השמאל הישראלי הוא שלושת חברי כנסת של מרץ, קומץ עתונאים כמו גדעון לוי, אמירה הס ויוסי שריד, ועוד כמה משוררים, סופרים ואומנים.
בינינו – רצח מר לא זכה לכותרות ענק מפני שמעבר לצבעוניות של דמות הנרצח, זה בסופו של דבר ענין פנים פלסטינאי. ורצח כזה לא באמת מענין אותנו הישראלים משמאל מימין ומהמרכז כמו שלא באמת מענין אותנו אם הפלסטינאים יחיו תחת משטר דמוקרטי או דיקטטורי כל עוד המשטר השולט ימנע פעולות טרור נגדנו.