אני ממשיכה בסדרת המאמרים על אחותי נכת הנפש והשפעתה על חיי.  למי שפספס את המאמרים הקודמים:   לרשימה הראשונה   לרשימה השנייה   להיות אימא ואבא של הורייך כשאת עדיין בת עשרה, לנסות למצוא הגיון ולהיאחז במשהו במשפחה לא מתפקדת כשאת עצמך בקושי בקעת מהביצה, להיות אימא לאחייניתך התינוקת כשאת עצמך כמעט תינוקת, מבגר את הנפש טרם זמנה. עד ...

   בעקבות השיר המרגש של סבינה על סבתא התורכייה   סבתא שלי לוסי הייתה זקנה עם גיבנת. אני חשבתי שהיא מכשפה בגלל הגיבנת הזאת. לא ידעתי אז, בגיל שש או שבע, שהיא בסך הכול בשנות השישים לחייה, ושהגיבנת היא רק תוצאה של גנים משפחתיים גרועים – אוסטאופורוזיס – ואז חשבתי שאולי היא בת מאה.   אחת לכמה חודשים הייתה אימא ...

    הפתיעו אותי מאוד תגובות אחדות בסדרת הרשימות שהתחלתי לפרסם לפני שבוע על אחותי נכת הנפש. היו שכתבו שאני "קרציה שרוצה לעשות רייטניג צהוב." (איזה רייטיינג? 200 האנשים שקוראים אותי? מה אני, ידיעות אחרונות?). היו שחשו אי נוחות והביעו זאת בקולניות, וחלק רצו "ספרות", רצו "עידון", כדוגמת התגובה הזו: אבל אני קצת הרגשתי לא נעים לקרוא. חוויות חיים איומות ...

   אני ממשיכה בסדרת המאמרים על אחותי חולת הנפש, הלוקה בסכיזופרניה, ובהשפעתה על חיי. זה הפרק השני. שנות השבעים היו אולי השנים הכי קשות בחיי. והייתי בסך הכול ילדה ואחר כך נערה. הם הטביעו עלי חותם שאולי כיוון את כל חיי, ואין ספק שמה שקרה בהם קשור הדוקות להחלטתי לא להביא ילדים לעולם. שומעים על הרבה "בתי גיהינום", אבל יש ...

   אני מתחילה בסדרת מאמרים על אחותי נכת הנפש, הלוקה בסכיזופרניה, והשפעתה על חיי. זה הפרק הראשון. אחותי חולת הנפש גדולה ממני בדי הרבה שנים, 12 שנה, לכן בילדותי היא לא הייתה נוכחת ממש. היא לא מסוגלת להתייחס לזולת (היא מאובחנת כסכיזופרנית), אז בוודאי ובוודאי שלא הייתה מסוגלת לגלות איזשהיא אמפטיה לילדה קטנה. בעוד שאחי ואחותי שולמית מאוד פינקו אותי ...

בעקבות הפוסט של ענת   אבא שלי היה אומר שהעניות מעשירה. הוא היה ממציא כל מיני תבשילים מכלום, תופר קישקעס, מטגן קציצות "מוח צמחוני" במשך שעות. גם כשכבר היה לנו די הרבה כסף, עדיין אהב לבשל את האוכל שהיה מבשל לאמו האלמנה ואחיו היתומים כנער בשכונת מחנה יהודה בירושלים המנדטורית.   בעקבותיו, גם אני למדתי להתענג על האוכל הפשוט, ובעיני ...

  באחד הפוסטים שלי נגד המלחמה כתבה מישהי שתפקידם של החיילים להגן על העורף כדי להציל נשים, ילדים וזקנים. מה אגיד, הנחת היסוד הזו שגבר הוא בשר תותחים מעולם לא הובנה לי. חיים של נשים, זקנים וילדים חשובים יותר מחיי גברים? מי קבע? אז נכון שגברים הם אלה שיוזמים מלחמות ויוצאים למלחמות (הורמונים, מה לעשות), אבל בצד כלבי המלחמה ישנם ...

  מרבים לדקלם אצלנו את המונח: "מלחמת אין ברירה". כאילו שרק הצד השני רוצה להילחם במטרה להשמידנו, ולנו אין יד בדבר, אנחנו כרגיל רק מגינים על עצמנו. נו, מלחמת אין ברירה – הסיסמה הידועה שלנו. אז אני מציעה את הסיסמה החדשה "שְׁלוֹם אין ברירה". אין ברירה לפנינו אלא לחתור להסכם שלום, גם במחיר ויתורים מפליגי לכת בעניין שטחים. כבר עמדו ...

  לא קל במשפחתנו בשנתיים האחרונות. מאז קיבלה אמי אירוע מוחי, נעשתה נכה והועברה לבית אבות סיעודי, נותרנו אנו – בתה, אחותי, אחי ואני, מטופלים באחות הגדולה, שהיא אישה נכת נפש וקשה מאוד לטפל בה.   כל השנים הורי טיפלו בה ולא שלחו אותה למוסדות או הוסטלים, ועתה, כשהיא בת שישים, נפלה עלינו כמו תינוקת מגודלת. והמטלה הזו העלתה המון ...

  תתפלאו, אבל אני, שמותקפת לעתים בתואר הנ"ל כשאני מעזה להגיד את אשר על ליבי – וזה הרי תמיד מתנגד לקונצנזוס, הייתי בנעוריי ימנית קיצונית. אפילו לי קשה להאמין בכך כשאני נזכרת כיצד ניהלתי שיחות חורמה עם אבי איש "חירות", ליכודניק שרוף, שאז היה לדעתי יוני מדי בדעותיו. אני גדלתי בבית "ציוני כללי". זו התנועה שאבי השתייך אליה בשנות החמישים-שישים, ...