Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:28.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
לי עברון ועקנין – משוררת נהדרת, עורכת ומתרגמת בחסד, אושיית רשת ותיקה ואחת הנשים הכי מקסימות שאני מכירה – שלחה לי את הדברים המרגשים האלה על ספרי "אני ואימא בבית המשוגעות":
"יעלה היקרה, אתמול גמרתי לקרוא את הספר אחרי כמה ימים של התמכרות… הוא מאוד שאב אותי לתוכו.
הכתיבה שלך יחידה במינה, אני כל כך אוהבת את החופש שבה, החושניות, האנרגיה הכול כך עזה, שגם אם היא לא קשורה לשמחה, יש בה משהו מאוד מנוגד לדיכאון.
ספר ממש ייחודי, אין עוד כאלה בנוף המקומי, והסיום הזה שהוא בכלל פרק מספר אחר או אגדה (אני הרגשתי אגדה) אבל נוגע במוטיבים דומים, היה מבריק.
ולמרות ההומור האירוני ולעתים גרוטסקי שמרחיק, הספר גם מאוד מרגש ונוגע ללב. אולי ההומור שומר שזה יישאר נוגע ולא מועך את הלב לגמרי, כי בסך הכול מה שמתרחש שם הוא לא קל בכלל (והנאום בסוף של קירשי על המיידלך שחושבות שהן מיוחדות – יאאאאווווץ'…).
מאוד התרשמתי מהניואנסים של היחסים בין הגיבורה לחברתה מרינה, וגם מהתיאור של המשיכה לאהובה דארקי, שהזדהיתי איתו, איך החושניות עושה אותנו פגיעות 🙁
המון תודה על חוויה סוחפת שנמשכה כמה ימים ותישאר איתי עוד הרבה יותר מזה. חיבוק ממני, לי."
תודה לך, לי היקרה.
מקסים. חיבוקים לשתיכן:)
יעל יקרה
מסכימה עם לי – את יוצרת בכתיבתך עולם סגור ומיוחד והקריאה בספרייך סוחפת את הקורא לעולם עם חוקים וכללים ושפה משלו.
חיבוק גם ממני 🙂
תודה, ריקי ואומי הנהדרות.