העניות מעשירה

בעקבות הפוסט של ענת

אבא שלי היה אומר שהעניות מעשירה. הוא היה ממציא כל מיני תבשילים מכלום, תופר קישקעס, מטגן קציצות "מוח צמחוני" במשך שעות. גם כשכבר היה לנו די הרבה כסף, עדיין אהב לבשל את האוכל שהיה מבשל לאמו האלמנה ואחיו היתומים כנער בשכונת מחנה יהודה בירושלים המנדטורית.

בעקבותיו, גם אני למדתי להתענג על האוכל הפשוט, ובעיני חביתה בשמן סויה עם לחם אחיד, חמוצים מעשה בית, מלפפונים, עגבניות ובצל הם ארוחת מלכים. אני נזכרת כיצד כילדה הייתי יושבת איתו בקיצינט בחנות שלו ב"בית רומנו", וכיצד היינו אוכלים את הכריכים על פרוסות ענק מלחם אחיד, קציצות ירק שהוא טיגן בבוקר, ירקות חיים והרבה הרבה עלים שונים.

להגיד את הקלישאה שלמרות שהיינו די עניים היינו מאושרים? אולי זה ככה, אולי זה רק נוסטלגיה. קשה לדעת בגלל הפטינה של הזמן שעוטפת את הזיכרונות. אבל כן, נדמה לי שהיינו מאושרים, אז, בקיצינט הקטן בחנותו הקטנה.

אני חושבת שהסיבה לכך, אולי, היא שמי שאין לו הרבה נהנה יותר מהמעט שיש לו. ואז אני נזכרת שלפני כמה שנים עברתי תקופת אבטלה ולא היה לי הרבה כסף, וכמה נהניתי מכל מיני תבשילי עדשים שהייתי מכינה.

באותה עת קראתי את "הבשורה על פי ישוע" של סאראמאגו, ויש שם קטע שבו אוכל ישוע עדשים מבושלים בבצל עם חומוס. ישר נתקפתי כזה חשק לאכול את זה, ולמחרת בישלתי לעצמי את התבשל הפשוט פשוט הזה, שעינג אותי הרבה פעמים באותה תקופה דלה מאוד בכסף, והבנתי מדוע מכר עשיו את בכורתו בתבשיל עדשים. 

מאבא שלי, שבמשך השנים קצת התעשר והיה יכול לתת את נעליו לתיקון אך התעקש להמשיך לתקנם בעצמו, למדתי לתקן נעליים, לתקן ברזים, לתקן כל מיני דברים בבית, לצבוע קירות ולהדביק רהיטים. היו לו שיטות מצחיקות ודי חאפ-לאפיות לתיקון כל מיני דברים, ואני הפכתי תיקונצ'יקית מצחיקה כזאת כמוהו.

עד היום אני לא מבינה מדוע עלי לשלם עבור משהו שאני יכולה לעשותו בכוחות עצמי. וכך בקעה ממני בנעוריי מין "מיס עשה זאת בעצמך" משודרגת: הייתי צובעת בגדים ותופרת מהם בגדים אחרים, הייתי פורמת סוודרים וסורגת מהם אחרים, הייתי מכינה את כל תכשיטיי בעצמי. אפילו נעליים הייתי צובעת אם נמאס עלי צבעם. ולא בגלל מחסור בכסף.

כך יצא שאבי צדק, העניות באמת מעשירה. ולאו דווקא העניות הממשית. אפשר שיהיה לך כמה גרושים, אפילו לא מעט גרושים, אבל אם "תחשוב עני", תלמד לעשות בעצמך כל מיני דברים ותהיה מין מקגיוור כזה, ולא תזדקק לעזרת הזולת בכל צעד ושעל, שלא לדבר על הבונוסים בתחום היצירתיות.