רונית מטלון סופרת

אותו ספר(4)   La dame aux camelias   "היא היתה מגיעה תמיד לשאנז-אליזה לבדה, בכרכרה שלה, שהשתדלה להעלים את עצמה בתוכה ככל האפשר, בחורף עטופה ברדיד קשמיר גדול, ובקיץ – בשמלות פשוטות לגמרי: ואף שבמסלול הטיול החביב עליה חלפו לא מעט אנשים שהכירה, הנה אם חייכה אליהם במקרה, לא נגלה החיוך הזה אלא לעיניהם שלהם: היה זה חיוך היאה לשפתיה ...

אותו ספר(2) שבת אחר הצהריים,  תחילת סתיו, הסלון החשוך עם החלון הצפוני שמנורת הצד נדלקת בו כבר בארבע: היא וקורין אחותי יושבות על שתי הספות הערוכות בצורת ריש כשרגליהן אסופות תחתיהן, על השולחן הנמוך לפניהן צלחת עוגיות ממולאות תמרים שקועות בתוך גבעות של אבקת סוכר לבנה. על מישטח הזכוכית של השולחן סביב הצלחת, יש תילי אבקת סוכר לבנה. אף אחד ...