היא היתה "אימי," מילה שיש לה טעם לוואי זר, חיצוני, כיוון שבפנים, ביננו לבין עצמינו ולפעמים גם בפניה, קראנו לה "האמא": האמא באה, האמא הלכה, האמא אמרה, איפה האמא. גם מוריס, בעיקר מוריס (אבי – עוד מילה עם טעם זר) קרא לה "האמא" אבל אז אמר: "אתם יודעים איך האמא." ידענו איך האמא. ידיעתינו אותה, שהיתה עשויה מאינספור נסיגות ...
קרא עוד »