רונית מטלון סופרת
סוף-סוף ביקרה אצלי בחלום, אחרי שנים שלא. היה אולם ארוך, ריק. מין קסרקטין, ביתן כלשהו של מחנה כלשהו, אגף בבית-מחסה או בית-יתומות או בית-זקנים. זה היה ככל הנראה בית-זקנים. הוא השתרע על פני קילומטרים האולם, ארוך ודי צר, מיטות קבועות משני הצדדים ברווחים צרים ושווים בין מיטה למיטה. שתי שורות ארוכות של מיטות מפורזלות, סדינים מבהיקים בלובנם אבל בוהק איום, ...
קרא עוד »