רונית מטלון סופרת

התינוק הישן (4)   הילדה חשבה, שמעה ואמרה דברים באלכסון, בשעות הצמיגיות, מהצהריים עד הלילה, כשהיתה בתוך הצריף, מדמימה את נשימתה מפני הנשימה החיוורת, נשמעת בקושי, של הריקות המשונה, או מחוץ לצריף, כשהסתובבה והסתובבה, עוברת מקידמת הצריף לאחורי הצריף, מחפשת אולי בכל זאת נשאר איזה חלון לא סגור שתוכל לטפס דרכו פנימה. המפתחות היו בפנים, מונחים על שולחן האוכל בהול, ...

הילדה לא היתה אהבלה, אבל  חשבה, שמעה ואמרה לפעמים דברים באלכסון. אחותה הגדולה של רחל אמסלם, יפה, אמרה לה שהיא עושה את עצמה אהבלה בזה שהיא מאמינה לכל אחד. "איזה כל אחד?" שאלה הילדה: "תגידי איזה כל אחד." הן ישבו בתחנת האוטובוס שתיהן, חיכו לאוטובוס הבא, אולי האמא של הילדה תרד ממנו, תביא את הוופלות שנשארו מהמסיבה  בבית התלמיד, שהילדה ...