כָּל הָעוֹלָם שְׂדֵה תְּעוּפָה
כָּל הָעוֹלָם
שְׂדֵה תְּעוּפָה
שֶׁל נְחִיתוֹת חֵרוּם וּנְסִיקוֹת אֶל עַל,
שֶׁל מִגְדְּלֵי פִּקּוּחַ וְשֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁל
מַיִם מַגִּיעִים עַד נֶפֶשׁ, וְכָל הַהִתְעַטְּפוּת …
וְעִקַּר הָעִקָּרִים לֹא לִפֹּל לְתוֹךְ טָעוּת,
לֹא לִשְׁכֹּחַ
לִזְכֹּר
שֶׁאֵין יֵאוּשׁ כְּלָל,
לֹא מַמָּשׁ
וְשֶׁאֶפְשָׁר, עוֹד אֶפְשָׁר
לִתְלֹשׁ אֶת הַנּוֹצוֹת
מִשַּׁעֲוַת אִיקָּרוֹס
וּלְאַרְגֵּן אֶת הַכְּנָפַיִם
מֵחָדָשׁ!
אני לא יודעת אם אין יאוש כלל, אבל כמה זה מנחם, שזה "לא ממש" – וגם אני אשתדל לזכור את הרעיון הנחמד של ארגון הכנפיים מחדש.
יפה!
איזה יופי, נהדר!
תודה, יקירתי! איקרוס הזה תמיד עורר בי היזדהות .
מאוד מאוד אהבתי:
וְשֶׁאֶפְשָׁר, עוֹד אֶפְשָׁר
לִתְלֹשׁ אֶת הַנּוֹצוֹת
מִשַּׁעֲוַת אִיקָּרוֹס
וּלְאַרְגֵּן אֶת הַכְּנָפַיִם
מֵחָדָשׁ!
כדי לעודד את עצמי, כשהמצב ממש קשה, אני חושבת הספד לעצמי…הרי אז אומרים רק דברים טובים, לא?
את יותר נועזת ממני , לוסי, או עברת יותר דברים.
רעיון טוב "לארגן את הכנפיים מחדש" אבל זה בתנאי שלא תלשתי את כולן..:)
(אני מתעודדת לעצמי עם מוזיקה.)
איזה מקסים. אני אזכור.
תודה, חגית. קראתי את ספרך המרגש על אבא, אם הגבר היפה שעל העטיפה הוא באמת אביך?
כן. תודה שקראת
קצת לא ראלי, סבינה, לארגן את הנוצות לכנפיים חדשות ולמנוע את ההתרסקות תוך כמה שניות – אך מה זה חשוב. העיקר האופטימיות והאמונה בטוב ולעזאזל המציאות.
וברוח זו, שיר מוכר (בשינויים קלים): אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה, ישיר את שירה של סבינה ויתעודד…
אהוד, איקרוס עשה לעצמו כנפיים , כנראה משעווה ונוצות. המעוף הראשון לא הצליח. מי אומר שאי אפשר לקחת את השעווה ואת הנוצות ולסדר אחרת, הפעם בצורה יותר מוצלחת?!
זה בכלל לא של סבינה,
זה של עדולה!
מיליון נשיקות לשנה החדשה!
יוסי
נכון, יוסי, זה אופטימי ומשועשע כמו עדולה. שנה מצויינת לך!
איזו הרחבה יפה של המושג "שדה תעופה"!
תודה, לי.