סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עכשו קורה הקסם של שדות השלף… אפילו מי שלא יורד מהכביש, יכול להזין בהם את עיניו דרך חלון המכונית. והמלה עצמה! תמיד טעמתי בה את תמציתה של ארץ ישראל. כשילדי היו ילדים, והם כמובן גדלו בלי טלויזיה, אבל עם 4 סוסות! כשקצרו את החיטה בשדות המושב, היה הזמן הטוב לדהור (לא איתי, עם אביהם, אני הסתכלתי מרחוק וניסיתי לכתוב על זה) — אני זוכרת שגילינו אז את המלה שלף והתחלנו להשתמש בה לצורך ושלא לצורך, פשוט התאהבנו בה.
שֶׁלֶף
שֶׁמֶשׁ עַל שֶׁלֶף —
כָּל אֵשׁ הֲיֵשׁ!
שֶׁלֶף
טֶקְסְטוּרָה שֶׁל קוֹצִים וְשֶׁלֶף :
רֵפְלוֹקְסוֹלוֹגיָה
לְרַגְלֵי הַדִּמְיוֹן.
שֶׁלֶף
הִיא גִ'ינְגִ'ית, אַחֲרֵי הַכֹּל,
אַרְצֵנוּ הַשְּׁחַרְחֹרֶת!
שֶׁלֶף
השָׂדוֹת
שֶׁאַחַר-כָּךְ נִבְנֶה עֲלֵיהֶם
שֶׁאַחַר-כָּךְ נִבְכֶּה עֲלֵיהֶם
רוֹצִים שִׁיר עַכְשָׁו!
"היא ג'ינג'ית ארצנו השחרחורת". איזו הברקה מחויכת, סבינה!
ו'שלף' אכן מילה חביבה ביותר, רוויית ישראליות. מילה של שירים ופזמונים. ואיכשהו, לא שחוקה באוזניי.
תודה, תלמה. מעניין מה מקורות המלה.
אני יכולה רק להרהר "בקול" (וכדאי לבדוק הלאה):
'שלף' כפועל מצוי במקרא (וגם בשפות שמיות נוספות). 'שֶלֶף' כשם עצם הוא מילה מאוחרת יותר. אם יש קשר ביניהם? אולי. הרי כש'שולפים' מגל או חרמש (כשעוד קצרו כך)נותר שלף. ועל פני הדברים, קשר סמנטי הוא אפשרי. ואם לא, יהיה הפירוש בבחינת 'אטימולוגיה עממית'. כל הנאמר בשעת לילה מאוחרת זו וללא בדיקה מעמיקה יותר הוא בעירבון מוגבל, סבינה.
"רֵפְלקְסוֹלוֹגיָה/ לְרַגְלֵי הַדִּמְיוֹן" – נפלא. קדימה אל אש היש !
איזה יופי של שירים מלאי שמחה!
ים השיבולים שמסביב…" אחד מסמלי הישראליות…
פעם פגשתי אישה ושמה מלילה (יחידה בארץ?), ולמדתי ממנה כי מלילה הוא שם השיבולת הבשלה, שיש למוללה כדי להוציא את גרעיניה.
חיפאית, חיפאית, ההייתה זו מלילה אשד, חוקרת הקבלה, שכתבה את הספר המופלא "ונהר יוצא מעדן"??
אכן, התכוונתי אליה. את ספרה לא קראתי. תודה על ההמלצה.
אולי פגשתי את מלילה במפגשי חברים בירושלים אבל לא ידעתי מה פרוש השם, תודה. תודה, חיפאית.
ארצנו הג'ינג'ית, הרתחנית, השלפנית
המהירה ביותר במזרח הפרוע.
היי סבינה
מילון למתמצאים בשפה,
מילים שלא ידענו
בלי ניקודד" שלף
רובה
קלף
שלף ספר מהכוננית
להתראות טובה
סבינה ערימה פואטית של שלפים
ערמת לפנינו, איזה יופי !
למילים המלעליות טעם עדין
שלף בשירה הישראלית:
מילים: יעקב שבתאי
לחן: סאשה ארגוב
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.
…………………….
מילים: יורם טהרלב
לחן: נחום היימן
את ואני והרוח
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נישמת הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן.
………………………
הקיץ חלף
הגבעטרון
מילים: דוד אגמון
לחן: נחצ'ה היימן
סיעת ציפורים מנפנפות ביעף
הקיץ חלף
עלי צפצפה מתלחשים על ענף
הקיץ חלף
עירום השדה מחריש ענצב
לגשם נכסף
אדם בשדה בין שלף ועב
נושם רוח סתיו
…………………….
השיר של יעקב שבתאי, הוא אכן, אחד האהובים ביותר אצלינו בבית– ואנחנו שרים במקום טלויזיה!
מילה נהדרת. אהבתי במיוחד את 2 ו-4
נחמד
שלף מזכיר לי חולות חרדל
צבע של חול וצבע של חרדל ?