לכבוד הצטרפותו של מירון ובהמשך לשירו 'נהר' אני מביאה שיר על נחל ראש פינה. לנחל הזה יש 3 מעיינות סגורים במבני אבן מתקופת הברון. המעיין השני נקרא עין כדן ואם 'עושים' את כל הנחל מגיעים מקץ שעה של הליכה קלה להר כנען של צפת.
עֵין-כַּדַּן
אַחֲרֵי הַמַּעְיָן הַשֵּׁנִי שֶׁשְׁמוֹ
"עֵין-כַּדַּן"
עַל שֵׁם הַפֶּרַח הַחינָני, הַזָּעִיר , ׁ
שֶׁלִּפְנֵי שֶׁקָּרָאתִי בַּמַּגְדִּיר
, קָרָאתִי לוֹ , בַּלֵּב, פַּעֲמוֹנִית
אַחֲרֵי מִבְנֵה הָאֶבֶן הָעַתִּיק
(שֶׁהַבָּרוֹן בָּנָה
לִשְׁמֹר עַל הָעַיִן
כְּעַל בְּבַת-הָעַיִן)
עִם הַשָּׁקֵד הַמְּלַבְלֵב
עַל הַכִּפָּה
, בְּתוֹר בְּלוֹרִית וְרֻדָּה
אַחֲרֵיהֶם —
דֶּרֶךְ הֶעָפָר שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ מֶלֶךְ/ אֵם דֶּרֶךְ
הוֹפֶכֶת 'גֶּשֶׁר צַר'
שְׁבִיל מֻפְנָם
שֶׁאִם מַמְשִׁיכִים בּוֹ
… אִם מַמְשִׁיכִים הָלְאָה מִשָּׁם
מִיסַת הַנַּחַל
וּקְטֹרֶת הַפְּרִיחָה
! נוֹסְקִים לך לָרֹאשׁ
וְכָל טַיָּל הוֹפֵךְ לְעוֹלֵה רֶגֶל,
לְנוֹשא דגֶל
פִּתְאוֹם אֶפְשָׁר גַּם אֶפְשָׁר
לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר בְּלִי לָמוּת
כִּי אִם לִחְיוֹת
וּלְסַפֵּר
מַעֲשֵׂה הַוָּאדִיּוֹת
הַמִּתְכַּסִּים/מִּתְקַדְּשִׁים בִּשְׁקֵדִיּוֹת
שֶׁלֹּא הִרְכִּיבוּ אוֹתָן וְלֹא הִשְׁקוּ
וְנַעֲשׂוּ מָרוֹת
וְלַמְרוֹת זֹאת
בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה עוֹשׂוֹת אֶת תַּפְקִידָן
שֶׁל הַתְמָרַת
הַהֲלִיכָה מְ עֵין-כַּדַּן עַד כְּנַעַן
לַטָאוֹ שֶׁל כָּאן.
במידת מה, סבינה, ניתן לומר שאת ממשיכה את ילדותי הקייצית שאות ביליתי אצל סבתי בצפת, ודודי האהוב היה לוקח את כל הקטנים לטיולי טבע, אף כי לא הכיר את שמות הצמחים. שמה חזרנו כולנו לילדותנו ולילדות הורינו וסבינו מן המאה ה18…תודה על הנוף העדין מאין כמוהו.
רות, כמה אני שמחה שיש מישהו שהמקומות האלה חיים בשבילו. אני יודעת שאי אפשר להאיץ ביוצר– אבל אני הייתי נהנית מאד לשמוע על ילדותך בצפת.