אֶלְיָאס פְרִידְמַן היה יהודי מדרום אפריקה, רופא, שיום אחד כשהלך ברחוב, הרגיש יד על שכמו וקול אומר: "אתה תהיה כומר קתולי". כמובן שזה לא התקשר לכלום, הוא היה ציוני מאד ועמד לעלות לארץ. אז הוא עלה והפך לנזיר כרמליתי במנזר סטלה מאריס בכרמל. הוא גם היה משורר. שיריו התפרסמו בדרום אפריקה וזיכו אותו בכמה פרסים. הוא אהב את שירי רחל ואף תירגם מהם. עם כל היותו נזיר, הוא איננו מיסתיקן וזה מה שנפלא בשיריו. אלה הם שירים קיומיים ואקופואטיים—שירים על גן ועל עיר. הגן הוא הרצועה הצרה המקיפה את המנזר (ולא שום גן מופלא) והעיר היא כמובן חיפה.
הנה שירו על מערת אליהו, כנראה שלפני ה"שיפוץ".
אֶלְיָאס פְרִידְמַן
מְעָרַת אֵלִיָּהוּ
הִיא עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לְתִקְרַת הַסֶלַע שֶׁל הַמְּעָרָה
שֶׁהִשְׁחִירָה מֵעֲשַׁן עֲשָׁשִׁיּוֹת, אֲדֻמּוֹת בִּצְלוֹחִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף,
אִשָּׁה עַרְבִיָּה , מְנוֹפֶפֶת זְרוֹעוֹת, חוּמַת עוֹר,
לְפֶתַע מִתְפָּרֶצֶת בְּזַעֲקוֹת חֵרוּם נוֹקְבוֹת אֶת לֵב הָעֶרֶב.
הַמַּבָּט שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ בָּהּ הוּא זָר לַחֲלוּטִין ,
נַעֲרָה שֶׁבָּשְׁלָה וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתָהּ מְצֹעֶפֶת,
יָדְעָה בַּעַל, יְלָדִים, עֲבוֹדָה– אַךְ נַפְשָׁהּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה לָהּ מִסְתּוֹרִין–
עַכְשָׁו עוֹרָהּ אֶת יֵשׁוּתָהּ לְתוֹךְ קוֹלָהּ וְהִיא זוֹעֶקֶת .
אוּלַי זֶה בְּעִנְיַן יֶלֶד שֶׁמֵּת,
כְּמוֹ בֶּן הָאַלְמָנָה בָּעִיר צָרְפַתָּה ?
מוֹתֵחַ אֶת גּוּפוֹ הַמְּדֻבְלָל מֵעַל
כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַנְּשָׁמָה הַבַּיְתָה , גּוֹהֵר שָׁם הַנָּבִיא,
בְּעוֹד הַאֵם אֲשֶׁר לִבָּהּ הָיָה כְּבָר לְשָׁמוֹת
שׁוֹלַחַת בּוֹ אַשְׁפַּת שָׁנִים שֶׁל הָעֶלְבּוֹנוֹת.
סליחה: צריך להיות רק עֶלְבּוֹנוֹת בלי ה !
ליבי נהייה שמות מהזדהות עם האשה בשיר. אבל לי שום מערה לא הועילה.
לוסי, את מזמינה שאלות אישיות. מה שכל הצרות שבשיר קרה לך?
יש לי תחושה שהמשורר מזהה את עצמו עם הנביא.
כתבתי שיר "בכנסיה הפרבוסלבית בז"נבה". אביא אותו בהמשך. יש דמיון בין השירים שלנו.
ההבדל התהומי בינם הוא שאליאס איש טוב וגם הפך לנזיר.
אני מאד אוהבת השוואות בין שירים על נושאים דומים, אז אכן מתגלה יחוד זוית הראיה של הכותב.
אבל למה אתה הופך את עצמך לרשע לתיאבון! יותר אמין היום מ"ילד טוב כרמל?"
אתגרת אותי
אעלה את השיר
ונראה מה תגידי.
שלך
גיורא
סבינה תודה
גם לי כמוך וכמו אליאס יש התרגשות דתית במקומות שמלאו תפילת אנשים מימים ימימה.
נתת לו עברית משובחת (בעיני) האם גם באנגלית היא מהסוג היותר נעלה?
תודה, מירי, על ההתייחסות למלאכת השיר ולעבודה עם השפה.
השאלה שלך נותנת לי עבודה לחזור למקור ולראות באמת באיזו רמה הוא? אעשה זאת.
נוגע ללב תיאור האשה החידתית הזאת, שהיא מסתורין אפילו לעצמה. במיוחד התיאור החסכוני הזה שלה, בבית השני.
אני שואלת את עצמי אם עדיין מוסלמים באים למערה. היא קדושה גם להם. הקדוש שלהם המגביל לאליהו הוא "אל"חודר"– הירוק.
עכשו עורה את ישותה לתוך קולה – שורה נפלאה, רובנו לא מצליחים לעשות זאת, ורק מסתובבים צרודים
יש תגובות שהן המשך השיר– כמו זו שלך, מקפיץ לעוד רמה!