סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עדולה
מָה עוֹשִׂים נֶגֶד הַפַּחַד?
הַקַּדָּר עוֹשֶׂה . . . כַּדִּים .
הַחַיָּט עוֹשֶׂה . . . בְּגָדִים .
מְעָרָה עוֹשָׂה . . . הֵדִים !
חֹשֶׁךְ מָה עוֹשֶׂה ? פְּחָדִים .
וּמָה עוֹשִׂים נֶגֶד הַפַּחַד?
סְבִיב הָאוֹר יוֹשְׁבִים בְּיַחַד .
עדולה
מָה עוֹשִׂים נֶגֶד הַפַּחַד?
הַקַּדָּר עוֹשֶׂה . . . כַּדִּים .
הַחַיָּט עוֹשֶׂה . . . בְּגָדִים .
מְעָרָה עוֹשָׂה . . . הֵדִים !
חֹשֶׁךְ מָה עוֹשֶׂה ? פְּחָדִים .
וּמָה עוֹשִׂים נֶגֶד הַפַּחַד?
סְבִיב הָאוֹר יוֹשְׁבִים בְּיַחַד .
:))))
לא קשה למצוא פחד בערימת יחד…
תגובה מצויינת
לאמיר :)))))))
בכל זאת רוב הפחדים באים כשאנחנו לבד. רק מישהו איתו הילד כבר לא פוחד. רק אור ולא חושך — והוא נרגע.
ובכל זאת יש לא מעט יחד
בערימת פחד
סבינה, הינה עוד שיר מקסים.
(אמיר התגובה שלך מצחיקה, ואולי גם אמיתית..)
לילה טוב לכול אלה שלא ילדים ולא מבוגרים אלה יושבים ביחד
את מצליחה לגרום לי לישמוע מהמערה את
רבי שמעון בר יוחאי ואפילו בהד "מפחיד"
יותר
את רבי עקיבא
עדולה ילדה והיא לא מבינה בלי שיסבירו לה, אנא, למה בדיוק התכוונת? אני אוהבת את הדמויות שהיזכרת ואוהבת מערות — מה הארועים הקונקרטיים שאת מתייחסת אליהם?
ערב טוב
אני חושבת שבלי פחד אדם לא יכול
להתפתח ולגדול
שהוא מגיע הוא משתק
אתה מתחיל לרוץ
אם זה דרך הארץ האדמה
או דרך הרוח
והביחד הזה אצלי הוא נתפס כמשהוא
שקיים בפה זה לא ממש במציאות
אני מודעת לביחד ולכוח של זה
אני חושבת שצריך קצת יותר מתמר וקצת יותר מעדולה כדי לחוש אור
הפסיכולג האהוב עלי היינץ קוהוט אומר שהחיים של האדם הם טרגיים בגלל ההחמצה הגדולה של הפוטנצייאל שהיה טמון בו. פוטנצייאל שיכול להתממש רק אם האדם מקבל לאורך כל הדרך אמפטיה והכלה מסובביו.
אני לא התכוונתי
ליפגוע לא בך ולא בעדולה
וכמובן לא בי
אני חושבת שהשורה האחרונה שכתבתי הייתה מיותרת
ברשותך אל תתיחסי אליה
אפילו שזה כבר נעשה…..
זאת אומרת נכתב….הוטמע
מזה משנה
פשוט
הבל הבלים
תמר, כל מה שאמרת היה בסדר, זו רק היתה היזדמנות להזכיר את תורתו של קוהוט שלדעתי מציעה מהפכה בתפישת האדם.
סבינה
האור מגרש ומגרש
לפעמים הפחד מתעקש ומתעקש
האם האור המספיק לו גם בלי היחד
לגרש את הפחד?
וכשהאור כבה
האם מספיק היחד?
כך לימדו אותי: החושך הוא הבורות, האור הוא הידע, הספק הוא הפחד.
שיר מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש פה חמרים לפיתוח
יפה !!! אולי הפרפר נמשך לאור כי הוא פוחד?
וירח לבד בחושך ? מזל שיש בו אור.
את מזמינה שירים על הירח
העיקר בעיני, שאת נוגעת בפחד
תודה, אי אפשר שלא כשפונים אל ילדים. אבל צריך לתת להם איזה קמע לא סיבוכים.
נכון! זה באמת עוזר! 🙂
מה אני עושה נגד הפחד?
מדליקה אור קטנה ליד המיטה, וקוראת שירה.
הפחד לא אוהב מילים יפות.
ולא אוהב אור.
והשילוב של שניהם, תמיד מנצח.
ואם זה לא עוזר. אני פשוט יושבת ובוכה.
הסבר מדויק שמתאים לגדולים ולקטנים. הפחד שלהם – אפשר לגרש אותו, לפחות לרגע. אבל הוא סמיך יותר משלנו. אצלנו, כך נדמה לי , הפחדים יותר עצובים.
אבל אין פחד שאיננו נרגע מתחושת היחד, קיום קבוצת התמיכה, הידידות, האהבה, כל קשר
גם זה משחרר העיקר לא לקפוא מפחד
אין כמו מדורת השבט שהתחלפה אצלינו באור מנורת השולחן או הקריאה.
נהדר. סבתא שולמית
תודה, שולמית. מסבתא לסבתא
אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך
לזה היתה הכוונה, תודה, חנה.
אני מעוניין להעניק את השיר הזה לילדים בבית הספר שלי.
הכל מתואם בשיר בתזמון נפלא. המושגים והמשתמע והצליליות.
נס שירי.
לזה קוראים נס שירי.
יוסף תודה רבה. אתה מחזק את רוחי לנסות עוד.
מקסים, פחדים נוצרים במקום של לבד , שם טופחים הדמיונות הטובים והמפחידים כאחת.
נכון, את מזכירה את המורכבות של הנושא, תודה
סבינה-עדולה, אפשר לאמץ אותך כאימא, או לפחות כאחות גדולה.
חיבוק ענק, יוסי
אתה חמוד!