בננות - בלוגים / / מעיין נון
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

מעיין נון

*

 

מַּעְיָן נוּן   המושבה מגדל

 

 

בִּמְקוֹם  לְהוֹצִיא אֶת  הָעֵינַיִם

עַל עִיּוּן בַּמְּקוֹרוֹת, רְדִי

לַמַּעְיָן

              שֶׁיֵּשׁ לָךְ   מִתַּחַת   לָאַף!

 

כַּמּוּבָן  שֶׁהוּא מְטֻנָּף,

             שֶׁחֵיקוֹ  סָתוּם בִּשְׁאֵרִיּוֹת  שֶׁל

 אֲרוּחוֹת-בְּחֵיק-הַטֶּבַע

שֶׁהֻשְׁאֲרוּ  כִּלְאַחַר-יָד

 

אַךְ  הַלִּכְלוּךְ  נִשְׁלַף !  נִשְׁטַף!   נִסְחַף!

 

כַּמּוּבָן  שֶׁשּׁוּלֵי  הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֵלָיו

           שׁוֹרְצִים כְּבָר  עַקְרַבִּים   וְקוֹצֵי קַיִץ

                         הַמַּשְׁאִירִים סִימָן  עַל כָּל   הַגּוּף!

 

כַּמּוּבָן  שֶׁהָאֵיקָלִיפְּטוּסִים ( הָאוֹסְטְרָלִיִּים    עֲצֵי הַיְּהוּדִים)

מְרֻפָּטִים

     וְלִבָּם שָׂרוּף!

 

כַּמּוּבָן  שֶׁמִרְבַּץ הָעֲדָרִים

      הוּא שֶׁל אַשׁרָף

וְלֹא שֶׁל   "הָרוֹעָה הַקְּטַנָּה מִן הַגַּיְא" שֶׁאֶת שָׂרָהּ  מֵהַדַּף!

 

כַּמּוּבָן  שֶׁנִּיחוֹחַ   הָיסמִין

נִמְהַל    בְּרֵיחַ  שֶׁתֶן

             שְׁנִיָּה  לִפְנֵי   שֶׁהוּא   נִשְׁאַף. . .

 

וְאַף-עַל-פִּי-כֵּן ,   יֵשׁ לָךְ  מַעְיָן

 מִתַּחַת  לָאַף!       

 

 

10 תגובות

  1. יניב ברנר

    שיר נפלא, גם סימני הקריאה

  2. אורה ניזר

    סבינה את מבטאה בדיוק את התחושות שלי לגבי מעין חרוד, הייתי שם בילדותי וכעבור שלושים שנה, והכל נראה כמו שתארת עצוב.

  3. תודה על השיר, סבינה. כולנו צריכים מפעם לפעם למעין מתחת לאף. גם המעין צריך לנו.

    איני יודע אם את זוכרת, אך אני איירתי את ספרך "איש הזמן", וכבר אז (אלוהים, זה יותר מעשרים שנה!) אהבתי את שירתך. אז תודה גם בשביל אז.

    • עכשו נזכרתי! בדיוק ביקרתי בבלוג שלך ותהיתי על הרבוע השחור והקשר לרותקו שבן-זוג אהרון מסג כל כך אוהב… זו הפתעה שאתה סופר! תודה על התגובה.

  4. שולמית אפפל

    יפיפה!

  5. סבינה, השיר מקסים, הריחות הגיעו עד אלי.

  6. מוטי גלדמן

    מיטבך, סבינה.

  7. שיר מאוד מיוחד ודו שכבתי, הרגשתי כמו בציור הפסיכולוגי של קווי מיתאר של צעירה שכאשר משנים את נק" המבט, רואים למעשה אשה זקנה. כשקראתי את השיר על הטבע לא יכולתי שלא לקרוא במקביל את ההתרסה, הלקח האנושי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג