בננות - בלוגים / / הדיוקן הכפול
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

הדיוקן הכפול

אן סקסטון  תרגום   סבינה מסג

הַדְּיוֹקָן הַכָּפוּל

 
 
אֲנִי בַּת 30 הַחֹדֶשׁ
וְאֶת בִּשְׁנָתֵךְ הָרְבִיעִית.
אָנוּ עוֹמְדוֹת וּמִסְתַּכְּלוֹת אֵיךְ עֵץ צָהֹב  הוֹפֵךְ 
                                           לְעֵץ מַפחיד
נֶחְבָּט בַּגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ
מַפִּיל עָלִים שְׁטוּחִים וּרְחוּצִים. בְּזִכְרוֹנִי עוֹלִים
אוֹתָם שְׁלוֹשָׁה סְתָוִים שֶׁלֹּא הָיִית .
אָמְרוּ לִי שֶׁיַּחְזִירוּ לִי אוֹתָךְ .
מִמַּה שֶּׁאֲגַלֶּה עַכְשָׁו אַל תִּזְכְּרִי מִלָּה:
מֹחִי , קָבְעוּ הַתַּחֲזִיּוֹת הָרְפוּאִיּוֹת,
אַף פָּעַם לֹא יָשׁוּב לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיָה
כְּמוֹ הֶעָלִים צְהֻבִּים הָאֵלֶּה הַמִּתְמַסְּרִים לַנְּפִילָה.
 
לַמְרוֹת שֶׁבְּלִבִּי רָצִיתִי רַק לָמוּת
הוֹסַפְתִּי כִּנּוּיֵי חִבָּה רַבִּים כָּל-כָּךְ לִשְׁמֵךְ
בַּחֲדָשִׁים המְיַלְּלִים שֶׁלְּאַחַר בּוֹאֵךְ
עַד שֶׁקַּדַּחַת רִשְׁרְשָׁה
מִתֹּךְ  גְּרוֹנֵךְ … הִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת שֶׁל      פַּנְטוֹמִימָה
עַל רֹאשֵׁךְ . מַלְאָךְ עָכוּר דִּבֵּר אֵלַי: זוֹ אַשְׁמָתֵךְ
אָמַר , זוֹ אַשְׁמָתֵךְ. וְהוּא הָמָה
כְּמוֹ מְכַשֵּׁפוֹת בְּתֹךְ  רָאשִׁי. הָאֲבַדּוֹן
דָּלַף כְּמוֹ בֶּרֶז מְקֻלְקָל:
זִרְמוֹ הֵצִיף לִי אֶת הַבֶּטֶן וּלָךְ אֶת הַסַּל-קַל —
חוֹב יָשַׁן עִם מוֹעֵד פֵּרָעוֹן.
 
לָמוּת הָיָה יוֹתֵר פָּשׁוּט מִשֶּׁחָשַׁבְתִּי,
חַיֵּי הַיּוֹם עָשׂוּ אוֹתָךְ בְּרִיאָה , שְׁלֵמָה …
הַמְּכַשֵּׁפוֹת נָטְלוּ אֶת נִישַׁמְתִי הָאֲשֵׁמָה,
אִבַּדְתִּי אֶת הַצֶלֶם .
וְאָז הַלְבָנִים בָּאוּ לִשְׁאֹב  אוֹתִי
וְאָז הֻכְנַסְתִּי שְׁטוּפָה וּנְטוּלַת-זְרוֹעוֹת לַסֶּבֶב
שֶׁל שִׂיחוֹת וְטִפּוּלִים בְּהֶלֶם .
מַצְחִיק שֶׁבַּמָּלוֹן הָיָה אוֹתוֹ בַּרְזֶל,
מַבְעִית אֵיךְ הֶעָלִים
נוֹפְלִים עַכְשָׁו, וְאַתְּ מַקְשָׁה לְאָן. אֲנִי עוֹנָה שֶׁיּוֹם אַלִּים
בּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ וָלֹא   — נוֹפֵל.
 
כֵּן,ג"וֹיס קְטַנָּה שֶׁלִּי,
אֶהֱבִי אֶת עַצְמֵךְ הֵיכָן שֶׁלֹּא תִּהְיִי.
אֵין שׁוּם אֶל מְיֻחָד שֶׁיָּשִׂים לֵב: וָלֹא אֵיךְ הוּא
הֵנִיחַ לָךְ לִגְדֹּל
אֵצֶל זָרִים. לֹא הִכַּרְתְּ אֶת קוֹלִי
כְּשֶׁבָּאתִי לְבַקֵּר. כַּמָּה שֶׁלֹּא תִּתְלַהֲבִי מָחָר
מִן הַחַג הַלָּבָן… מִן הָעֵץ הַגָּדוֹל…
הֵם לֹא יַחְזִירוּ לָךְ אֶת כָּל הֶחֳפָשִׁים שֶׁהֻפְסְדוּ.
וְאָז, כְּשֶׁלֹּא אָהַבְתִּי אֶת עַצְמִי , זוֹכֶרֶת?
עָשִׂינוּ סִיבוּבִים בֵּין הַשְּׁבִילִים שֶׁלָּךְ , הֶחְזַקְתְּ לִי אֶת הַזֶּרֶת.
 
אַחַר-כָּךְ הַשְּׁלָגִים יָרְדוּ.
 
 
 
 
חלק ראשון מתוך שיר בן 3 חלקים
 
 
                                  .
 

6 תגובות

  1. לא מכירה את השיר הזה באנגלית אך מכירה שירים אחרים של אן סקסטון ושומעת את קולה בקולך ואוהבת.

  2. שיר כן ללא פשרות ותרגום נהדר, סבינה.

    • תודה, אמיר. התרגום נעשה לפני שנים רבות, בתקופת פלאת סקסטון שלי. ראיתי שיש ענין בסקסטון והוצאתי אותו.

      • אחר כך השלגים ירדו ונחו בין כולם והרשו לשתי רגלים ילדותיות להימתח כי גדלו בצבע אדם

  3. יעל גלוברמן

    רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך אצלי בפוסט "אן בת שלושים." הגבתי לך שם, אבל ליתר ביטחון, שתראי, גם פה

    אוהבת את התרגום שלך. גם אני תרגמתי את השיר , כמובן, לַספר — והתרגום מאוד מאוד שונה… יותר מאשר בדרך כלל, אני חושבת. חכי, ברגע שאגיע לשלב הליטוש – אשלח לך (או שאפרסם בבלוג)

    חיבוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג