נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
אפשר לקרא את השיר בכמה דרכים:
האחת ,לראות בפרפר אות המנסה להראות לנו את הפרופורציות בחיים. דרך שניה,אירונית: "מה הוא חושב לעצמו, שהכתם הלבן יכסה את כל האדום שנשפך?"
ועוד..
הי סבינה, את מקסימה והשיר הזה פשוט מתוק בעצמו כמו פתק מן התום.
תודה, סיגל.
יפהפה
הפרפר התמים שמרחף
מסוגל בבת אחת לחלץ
מתוך תבנית צער העולם.
יפה כל כך!
נכון, אבל.
צריך להתעלם מן הידיעה שזה אולי 'לבנין הכרוב' המזיק!
כבר אמרתי לך שאת כמו מים חיים בשבילי?
ושלא תחשבי שאינני כאן – תמיד כאן, על הגרניום שלך. יוסי.
גם אני בתוך הג'ונגל שלך!
כבר אמרתי לך שאת כמו מים חיים בשבילי?
ושלא תחשבי שאינני כאן – תמיד כאן, על הגרניום שלך. יוסי.
יופי
"הפתק הזה מן התום", זה מצמרר.
לפעמים יורדות פיסות טל מן השמיים.
את יודעת מהן פיסות השמים שיורדות לעשביה? העולש! מכירה את הפרחים הכחולים הנפלאים הפתוחים רק בבקר?
רענן ומתוחכם, סבינה.
תודה, רות.
סבינה, את משוררת מרעננת, ממש משב רוח צונן על אבני היומיום הקשים
שישוב עלינו כשניפגש בפעם הבאה על מדרכות תל אביב… שיתערבב עם רוח מן הים.
אפשר לקרא את השיר בכמה דרכים:
האחת ,לראות בפרפר אות המנסה להראות לנו את הפרופורציות בחיים. דרך שניה,אירונית: "מה הוא חושב לעצמו, שהכתם הלבן יכסה את כל האדום שנשפך?"
ועוד..
על האפשרות השניה לא חשבתי. בכלל אני לא בדיוק חושבת רציונאלית מה השיר אומר, אני רק מרגישה שזה נכון ועשיר.
יפה הכתם הלבן המרפרף מן התום על הגרניום האדום, סבינה.
נפלא סבינה, לראות בפרפר הזה פתק מן התום שבעולם.