יעל גלוברמן
נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.)
למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב.
שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן: מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007) וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת גם את ו.ה. אודן, הוירטואוז החכם והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.
התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.
מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ.
בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות.
לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...
ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו.
בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות - כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות.
פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:
Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.
וואוו, זה באמת נס! איך העלית קובץ קול אשפית מחשבים שכמוך?
כיף לשמוע שוב (פעם ראשונה שמעתי אותם חי ורוטט), ואפשר בעצם שוב ושוב. תודה!
איזו חגיגה. נורא כיף לי.
לקחו את המילים ורצו הלאה. איזה קול יש לילדה הזאת!
בעניין האשפיות – פשוט העתקתי את הקישור שרועי שלח לי והדבקתי.
מה שלא הולך לי, זה להצמיד קישור לשיר שמופיע פה בפוסט — לא נראה לי שזה עבד. יודע איך?
הצלחתי
…
ווי אני הבלה במחשבים, לא הצלחתי לשמוע. נכנסתי ללינק אמר לי כל מיני דברים מוזרים ומפחידים.
מזל טוב בכל אופן.
יעל, פשוט לוחצים על הלינק, חבל שלא הצלחת — אולי תקחי סכין וגז מדמיע ותנסי שוב?
…. גם סכין קומנדו לא יעזור לי. אבל אבקש ממישהו לעזור לי. איזה גבר בלי סטילטו. חחחח
חכי, חכי:
תחלצי את הסטילטו, תרימי את הנעל ותתקרבי בשקט, על קצות אצבעות אל הלינק. (כדאי שתחלצי את שתי הנעליים, אבל תחזיקי רק אחת.)כשתהיי במרחק נגיעה תזנקי על גב הלינק, תחבקי את צווארו בזרוע אחת וביד השניה תדפקי את עקב הסטילטו פעמיים על האות ס".
זה צריך לעבוד.
לא עבד בובה, חיכיתי דקה וחצי שייפתתח הלינק, ואז אמר לי משהו מוזר המניאק. הכי אני שונאת שאומר זה המניאק המחשב כל מיני הודעות שמי אמר שאני אבין בכלל!
יעל, זה מדהים. השיר שלך, הקול שלה והגיטרה…ממש מקסים.
תודה תמי יקרה! הלוואי שיכולתי לשיר ככה. מה היית הכי רוצה – לו יכולת לבחור?
אני – לרקוד כמו איזדורה דאנקן. אחר כך – לשיר נפלא. אחר כך לפסל, אחרכך לצייר. אחר כך לנגן. לכתוב חייב להשאר, לא יכולה לתאר לעצמי את עצמי בלי, מאוחר מדי. מה עוד יש? לעוף, זה כישרון שצריך לעבוד עליו, בחלט.
אבל ברצינות – אילו יכולת לבחור תחום אמנות שתהיי נפלאה בו, במה היית בוחרת?
יעל, זו שאלה טובה. אני מציירת וכותבת במידה- לאט ובשקט. מעולם לא הרגשתי להיות כמו מישהו אחר. בקושי אני מסתדרת עם עצמי:)
באמת שאין לי אמביציה להיות ניפלאה אלא להנות ממה שיש ומה שיש כולל את השירים שלך, של אמיר, של יקיר, של שולמית, ועוד .. אני חייה בתוך השירים שלכם ונהנית. אני אוהבת לשמוע מוסיקה וחייה כל רגע של האזנה. מה עוד אבקש?
יעל, בזכות השאלה שלך כתבתי:
http://tammykaly.blogspot.com/
תמי, נכנסתי לאתר שלך, ובבת אחת… תודה.
השיר שכתבת על הריקוד – הפוך מריקוד: הוא שיר של כוריאוגרף. הוא שיר הרקדן החכם, שתבונתו תהפוך אותו לכבֵד מכדי לחוג בפירואט – אבל הוא יכול ליצור כוריאוגרפיות מופלאות. זה שיר של חקירה וחשיבה, מהסוג שאני אוהבת במיוחד: שיר של"מה זה להיות XXX". אני מצטטת –
הַאִם זוּ רְתִיעָה מִלִּחְיוֹת
בִּלֵאוּת הַמַּבָּט
ואז –
אוּלי יֵשׁ בִּי גַּלְגַּלֵּי תְּנוּפָה
לְשׁוֹרֵר לַדְּבָרִים, לַהִסְתּוֹבְבוּת,
אֲבָל לִרְקוֹד?
לִרְקוֹד פִּירוּאֶטִים
אני לא ממשיכה את הציטטה למילה האחרונה…
לֹא!
יעל יקירה, תודה לך. בזכותך כך חפרתי בי.
הם להקה גדולה, איזה זכות לכם שפגשתם אחד את השני.
איזה כיף לי לפגוש מוזיקאים אמיתיים.
להתראות טובה
נהדר שאת אוהבת אותם!
מזל טוב, יעל.
שמעתי את זה בערב ההשקה ביפו.
וזה מקסים, מקסים.
(על אף שבסוף, תמיד – הצעקה).
יעל בהצלחה, יש לי קצת בעיה ברמקולים, אבל מה זה משנה.
יש בך משהו מאד , נינוח חיובי ואני מאמינה שזה בתוספת הכתיבה המופלאה שלך יפתח לך עוד המון נתיבים ודלתות.
תודה, סיגל. עדִין כמו סטילטו?
עדין עדין. נהניתי מאוד ומזל טוב יעל
שחר, אביטל וסיגל — תודה
הדיסק של יעל קראוס עדיין לא יצא, כך שהמזל-טוב טיפה מוקדם, אבל משמח
הם שחררו את השיר להשמעה ולעתונות, ברגע שיהיה דיסק – אודיע!
מברוק יעל, כמה רוך בשיר, בקול… מרגש
תודה גדולה
הי יעל
שמת לב שגם אני ייחדתי פוסט לפאניק אנסמבל המדהימים, למעשה שניים. הנה הראשון: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=53&itemID=458
והנה השני
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=53&itemID=1287
לא ראיתי את התגובה שלך עד הרגע!!
נכנסת ללינקים, נדבר אצלך? יעל