Do not go gentle into that good night by Dylan Thomas   Do not go gentle into that good night, Old age should burn and rave at close of day; Rage, rage against the dying of the light. Though wise men at their end know dark is right, Because their words had forked no lightning they Do not go gentle ...

      דילן תומס אֶל תוֹך הלילה-טוֹב ההוּא בְּרוֹך אַל תעבוֹר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה-טוֹב ההוּא בְּרֹךְ אַל תַּעֲבֹר, זִקְנָה צְרִיכָה לִבְעֹר וּלְהִשְׁתוֹלֵל עִם תֹּם הַיּוֹם; זְעַק, זְעַק כְּנֶגֶד מוֹת הָאוֹר. חָכָם, אֲשֶׁר בְּבוֹא יוֹמוֹ יֵדַע: אֱמֶת בַּשְּׁחוֹר, כִּי מִלּוֹתָיו לֹא הִתְלַקְחוּ לִשְּׁבִיל-בָּרָק, גַּם הוּא אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה-טוֹב ההוּא בְּרֹךְ אַל יַעֲבֹר. הָאִישׁ הַטּוֹב, עִם שֹׁךְ הַגַּל הָאַחֲרוֹן יִזְכֹּר אֵיך ...

      דור שני   1. הָאִישׁ שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן. הָאִשָּׁה שֶׁבְּקֹשִי הִגִּיעָה מַגִּישָׁה לוֹ עֻגַּת שְׁזִיפִים.                                   זֶה הַבַּיִת שֶׁלִי: טוֹב פֹּה. בָּטוּחַ.                                                       אִמָּא נִשְׁעֶנֶת עַל אַבָּא. אַבָּא נִשְׁעָן עַל צֵל.                          בַּלַּיְלָה הֵם פּוֹסְעִים לְחַדְרִי עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת בְּתִּלְבֹּשֶׁת כַּוְרָנִים, מוֹשְׁחִים אֶת רַקּוֹתָי בְּשַׁעֲוָה.    אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה מְאֹד חַמָּה. הַרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.                             אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּקִירוֹת. פּחוֹת ...

      גרפיטי   זֶה הָיָה לַיְלָה שֶל גְּרָפִיטִי מְסַחְרֵר: סִמְטָה זָרָה בְּעִיר זָרָה וְאַתָּה, הַזָּר, מוֹבִיל אוֹתִי, בֵּין שִׁינֶיךָ גִּיר. עַל הַקִּירוֹת, נָשִׁים ענָקִיוֹת מַחְשׂוֹפִים אדֻּמִים, עֲמֻקִּים כְּמוֹ כַּסְפּוֹמָטִים                                           וְעֵינַיִם כְּמוֹ דַּלְתוֹת סְתָּרִים. בַּחַלוֹן רַאֲוָה, עֲשָׂרָה מַקְלטֵי טֶלֵוִיזְיָה מְשַׁדְרִים גַּב שֶׂל גַּנָּב. מִישֶׁהוּ נָפַל עַל הַפָּנִים, מִישֶׁהוּ קָם בְּחִיוּךְ מְשֻׁנֶּה וְאָמַר בּוֹאִי אֵלָי. גַּם אַחַר כָּךְ הַרוּחַ המְשִׁיכָה ...

    גמדה בקפולסקי   גּוּפָהּ הַדָּחוּס, הַמִתְפַּקֵּעָ,        נוֹצַר בְּקַצְרָנוּת שֶׁל אֱלֹהִים:        כָּל הַפְּרָטִים קַיָּמִים בּוֹ, הוּא שָׁלֵם. אֲבָל חֶסֶד הַמּוֹתָּרוֹת, הַתְּנוּפָה הַמַּרְהִיבָה הַמְּבַזְבֶּזֶת שֶׁזוֹרַעַת יֹפִי לְשֵם יֹפִי, הַמִּשְׁטָחִים שֶׁאֵין לָהֶם סִבָּה  שִׁמּוּשִׁית מַמָּש, אֵלֶּה שֶׁהוֹפְכִים מָקוֹם לְנוֹף, אֵינָם.                                       הִיא יוֹשֶבֶת, מַאֲכִילָה אֶת עַצְמָהּ בִּתְשׂוּמֶת לֵב, בְּמִין סַבְלָנוּת: יָד       מְרִימָה מַזְלֵג נוֹשֵׂא חַסָּה אֶל מוּל הַפֶּה                                                  וּמְחַכָּה ...

     שוב שׁוּב הָאֲדָמָה שׁוֹאֶלֶת וְהַשָּׁמַיִם עוֹנִים בְּשֶׁקֶר לָבָן. עָנָן, הַמַּטְאֲטֵא הַיְּפֵהפֶה הַזֶּה, מֻפְרָךְ כְּמוֹ נוֹצָה, מֵזִיז אֶת הַשְׁאֵלוֹת מִצַּד לְצַד, מְפַנֶּה מָקוֹם לְמָשֶׁהוּ שֶׁאַתְּ לֹא מַצְלִיחָה לִמְצֹא.            הַדְּבָרִים הַקַּלִים הֵם שֶׁמְּעִיפִים אוֹתָךְ, אֵלֶּה שֶׁפַּעַם חצוּ אֶת הָאֲוִּיר.  הַכָּל נִסְלָח, מִלְבַד דֶּלֶת סְגוּרָה. הַכָּל מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת מִלְבַד הַטְּרִיקָה שֶׁאֵין אֲחַרֶיהָ אֶלָא שֶׁקֶט מֻחְלָט.                                          כְּבָר יָמִים, כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת                   ...

     זה היה כמו נס   זֶה הָיָה כְּמוֹ נֵס. עַל הַסָּדִין בָּדַקְתִּי אִם יֵש לוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, וְאֵיךְ שֶׁהֵן זָזוֹת כְּמוֹ דָּבָר חָדָשׁ וּמִסְתַּבְּכוֹת לְגַמְרֵי בְּשֶׁלִּי. בַּחוּץ הָאוֹר חִכָּה לָנוּ עִם הֶחָלָב. הַכָּל הָיָה פָּשׁוּט. הָיִינוּ מְגֻלִּים. הַצְּעָקָה הָיְתָה בַּסּוֹף.                             ...

       שדרה                                                                                                     בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים              דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיוֹת, מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפוֹלָנִית דְּבָרִים שֶלא סִפְּרוּ חַיִּים שְׁלֵמִים לַיְלָדִים.                             בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים תַּעֲבֹר פֹּה רַכֶּבֶת קַּלָּה. פַּסֵּי בַּרְזֶל יָנוּחוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִּשְמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ. אֲנִי פּוֹסַעַת בַּקַּו הַמְּרֻסָּק קְרָקוֹב-תֵּל אָבִיב-מָנִילָה.   בְּמֶרְחַק שְׁנֵי רְחוֹבוֹת מִכָּאן, ...

    מכשפות (שיר ערש)                                          אִשָּׁה רְעֵבָה זֶה דָּבָר מַפְחִיד. הִיא לֹא מַאֲכִילָה, רַק מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. נִדְמֶה שֶׁהִיא מְשַׁחֶרֶת לְטֶּרֶף. כָּל נֵתַח שֶׁבּוֹ אֵינָהּ מִתְחַלֶּקֶת                               נִרְאֶה גָּדוֹל מִדַּי, מְדַמֵּם. זֶה הַרָעָב שֶלָּהּ, לָטוּשׁ כּמוֹ עֵין קִיקְלוֹפּ טְרַאח בְּאֶמְצַע הֶחָזֶה. תִּרְאוּ אוֹתָהּ                           גּוֹרֶרֶת הַבַּיתָה לוֹבְּסְטֶר חַי, מַטְבְּעוֹת, פִּנְקָס עִם שֵׁמוֹת, כַּרְטִיס לְאֵירוֹפָּה, אֶת הַתַּפּוּחַ, לִנְעֹץ בּוֹ סַכִּין.   אִשָּׁה ...

      שולחן הכתיבה                                                               שֶלֹא כְּמוֹ אִיקָרוֹס, אֲנִי לוֹמֶדֶת לָעוּף עַל הָרַגְלַיִם. לִפְעָמִים עַל אַרְבַּע. בְּכָל זֹאת, הָעֶרְגָה אַחַת: בִּשְתֵּי יָדַיִם מִתְהַפְּכוֹת לַחְתֹּר קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשֶהוּ בּוֹעֵר   חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, וְהָאֲוִיר סוֹעֵר סְבִיבִי. שוּב, מְסֻכָּן לְהִתְקַדֵּם אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם כָּחֹל כְּכָל שֶיִהְיֶה. הָאִי הַזֶּה עָשוּי כֻּלּוֹ שְׁבָרִים חַדִּים. דְּבָרִים שֶׁנִּטְרְפוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ אֲבָל עָלָיו אוּכַל לְהִתְקַיֵּם. אֲנִי שׂוֹחָה אֶל הַשֻּלְחָן ...