רן יגיל סופר ועורך

12.05 סולם הכבאים מגיע סוף סוף אל שפת הגג – בוקר טוב אליהו. אותו רגע עצמו מביאה הרוח ענן-עשן כבד, המכסה את קצהו העליון של הסולם וסביר אינו יכול לראות אותו. הוא נתקף שיעול נורא. מוזר בעיניו שעד עתה מיעט להשתעל, כאילו דחה את כל זה לעכשיו, כאילו העשן עבר לידו. לשונות אש אדומות פורצות אל הגג, מתפשטות בין הדוודים ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3913

11.45 סביר רואה מהגג שהמשטרה מצליחה למתוח חבל עבה ברחוב נחלת בנימין, והיא מתחילה לגלות נוקשות ונחישות בהדיפת הקהל, כאילו לא רק סביר, אלא כולם שמעו לפתע בקולו של האיש השמן והסמכותי. ההליקופטרים חוזרים. סוף סוף מצליחים הכבאים להציב את סולם-הגלגלת הארוך. אישה הֶריונית יורדת ראשונה בסולם. דווקא אלה שחייהם בכף מגלים עתה תחת עיניו הבוחנות של אריה סביר – ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3912

  11.40 ההליקופטרים מלקטים כעת אנשים מן הכרכובים, מן הגנוגנות ומן המרזבים. בין האנשים הדבוקים אל הקיר מבחין סביר בשניים במצוקה הנראים לו כבני זוג. הוא גבר עייף כבן שבעים, היא אישה מטופחת בת חמישים פלוס שנראית עכשיו כבויה ושבורה. היא נאחזת בו. הוא אוחז חזק בחלון, מנסה שלא ליפול. לפתע המכנסיים שלו נתפסים בְּזִיז ומותרים. היא שולחת יד בקושי, ...

  11.25 למרגלות הבניין הבוער שבעה אמבולנסים פעילים. כל השאר תקועים עמוק בתוך פקק התנועה הענק שנוצר. נראה שהקימו שם למטה מעין בית חולים שדה, בסיס קטן של מד"א עם כמה עשרות מתנדבים. בין הכבאים הוא מבחין במטושטש בדמות שונה מאוד, שנראית זרה בתוך הנוף הסובב. יש לה מעיל גשם גדול. רגע, זה לא מעיל, זאת בעצם שכמייה ועל ראשה ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3903

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=3891

11.07 בינתיים הכבאים למטה אינם אומרים נואש. זו גם שאלה של יוקרה. לא יעלה על הדעת שמכבי האש והמשטרה לא יוכלו להשתלט על שריפה גדולה ככל שתהא, ויצטרכו את עזרת חיל האוויר של עזר ויצמן. אויה, שוב ויצמן יצטייר כגיבור. הכבאים מנסים להציב סולם-גלגלת גדול במקום שבו נכשלו קודם לכן. מטרתם היא לנסות ולהוריד את כל אותם אנשים התלויים להם ...

10.59 ההליקופטר הראשון נוחת על גג הבניין. כולם רצים אליו אחוזי טירוף ומנסים לעלות. סביר מבקיע מבעד לאנשים וצועק: "רגע, רגע, אחד אחד, יש תור. אל תאכלו אחד את השני. ככה אף אחד לא יעלה." כשזה לא עוזר, הוא והנווט משתמשים בכוח: דוחפים מפלסים. הנווט צורח: "כולכם תהיו בסדר, אנחנו רק מנחיתים אתכם קבוצות-קבוצות במאנשייה. אני אחזור. אני אחזור." הנווט ...