רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
סליחה, זה לא שאין לי מילים. התפלקה לי האצבע.
רציתי לכתוב שזאת ביקורת חכמה על סופרת מבריקה. ואני עוד ממעריציה החדשים.
וההקבלה שערכת, רני, בין "חימו" ו"ורד הלבנון" פשוט מענגת.
אתה מחזיר לי שעות שינה, איש יקר!
איריס, תודה לך. אני מסמיק כאן ב"מעריב" מול הצג. שמחתי שהתעכבת על ההשוואה בין שני הסופרים הללו – לאה איני ויורם קניוק. רני.
ביקורת טובה. רואים את האהבה, רני, יפה ההשוואה עם קניוק ,אני אוהבת את "חימו מלך ירושלים" ו"ורד הלבנון" מונח אצלי על המדף טרם קראתיו, אך להט הביקורת שלך משכנע ומדבק ומגרה לקרואץ
ככה קורה כשביקורת באה מאהבה
צ"ל- לקרוא תיקון טעות מלמעלה
חנה, תודה רבה לך. אני שמח שבלהט הקדוש שכולו אך כוונות טובות, הצלחתי לעורר בך את הרצון לקרוא את הספר של לאה. תודה על הכול. רני.
צריך רק להזהר שעודף אהבה לא תשרוף הן את המבקר והן את הסופרת המבוקרת
עודף סופרלטיבים כמוהו כחשיפת יתר – שורף !!!!!
הערה זו באה לאזן
אני חושב שהכי חשוב זה לנסות ולהימנע מאש הקנאה, כי כפי שכתוב במקורותינו, "קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה". זו אכן אש נוראה ושורפת. רני.
הערה ילדותית
חבל על הזמן
ורד, נכון שאת רוצה להיות זאת האחרונה שתגיב? תרגישי אז שניצחת בוויכוח? אז בבקשה, אני מחכה לתגובה שלך. רני.
קראתי כאן פרק והתרשמתי.
ב"ה עוד אקרא את לאה.
אני זוכרת את לאה סופרת צעירה וצנועה למראה, שהייתי עוקבת אחריה בגינות, אני עם ביתי הראשונה, ואף היא.
והתפלאתי איך בגיל כה צעיר, כבר עומד מאחוריה רומן, ובגרות נפשית מכוונת שמובילה אותה אל שולחן הכתיבה.
יש לי עוד המון מה לומר על מה שקראתי אצלה היום , אז אולי בהמשך.
כל- טוב
אביטל, מסכים איתך. תודה על התגובה. רני.
אכן ספר מצוין, ספרות במיטבה. אמיץ, מקורי ונוגע מעשה אמנית בנקודות כאב פרטיות וקולקטיביות.
והביקורת – הברקה
משה, תודה לך. אני מלווה את הפרוזה של איני שנים, ו"ורד הלבנן" הוא ספר יקר ללבי. כשקראתיו לראשונה – לא כל כך מזמן – מיד הפכתי שגריר נאמן שלו. וכל מי שמגלה עניין בספרות, אני מדבר איתו עליו. נעמוד בקשר, ואני שמח על תגובה זו. רני.
רני,
זה זמן רב לא יצא לי לקרוא ביקורת שפשוט התמוגגתי ממנה. ראית נכון ובהיר את הקשר בין שתי היצירות, בין ורד/לאה לחמוטל, והארת יפה נקודות לאורך ההשוואה. הברקה או החמצה? הברקה של פייפר קאט!
תודה לך על הקריאה ועל התגובה. רני.
ספר משעמם במשיכות צהוב. מה הכול משתפכים? לא ברור.
אחרי ביקורת כזו כבר אי אפשר שלא לרכוש את הספר ולהתחיל במסע לתוכו.
תודה רני
איריס, אני חותם על כל מילה שלך. רני
בדיוק כתבתי תגובה נרגשת בבלוג של לאה איני אף על פי שאני רק באמצע ספרה הנפלא.
תודה על הביקורת היפה ובכלל כי אתה היית הראשון שגילה לי את גדולתה של לאה איני.
לי, תודה לך על התגובה, ואני מקנא בך על שאת קוראת ספר זה בראשונה. רני.
חחחחחחחחחחחח, רק הטובים יבואו בשעריו?
הצחקת אותי.
נהניתי מהמאמר , מהכתיבה שלך רני ומהספר הענק הזה .
מירי, תודה. רק עכשיו ראיתי. רני
ביקורת מרגשת לספר מרגש, שאני מודה שטרם סיימתי. הוא כה דחוס ותובעני רגשית מבחינתי, שאני קצת בהלם ממנו. אני עוד אמשיך לקרוא כשקצת אתפנה נפשית מעומס.
ביקורת שמתאימה לסופרת
מוכשרת, חרוצה ופרודוקטיבית.
בכבוד רב
יגאל גודקוב
סופר והוגה
יגאל היקר, אני שמח על התגובה הזאת כמוצא שלל רב. אנחנו האנשים "המיותרים" יודעים להעריך ספרות של אמת וספר של אמת. אצלצל אליך. אדיוס סרוואנטס. רני.
יעל, מומלץ בחום. המאמץ משתלם ביותר. רני
מעניין יעלה, קרה לי עם ספר אחר שלה.
יש ספרים שצריך לקרוא עם סיבולת נפשית. נראה לי שזה אחד מהם.