רן יגיל סופר ועורך
כתיבה מִכתמית קצרה, טור קצר, אסוציאציות מצלוליות מצטברות, זה מה שמאפיין את שירת רותי זוארץ בכלל ואת הספר הזה "רותילֶנד" בפרט. זאת ארץ אפשרויות הרוּתִי הבלתי מוגבלות. זו ארץ מלאה הפתעות. מתוך הכאב והבדידות בשירתהּ צץ לו ההומור המפוכח והבריא שלה, החוכמה שלה הבאה לידי ביטוי ברצף המצטבר. היא מכירה היטב את עצמה ואת האנשים הסובבים אותה, קרובים כרחוקים, ובונה מתוך היחסים השגרתיים עולם צבעוני של קרקסים וליצנים, לעִתים הם עצובים ולעתים אירוניים ואפילו צוהלים ושמחים.
*
עֲדַיִן
לֹא רוֹאָה
אֶת הָרַכֶּבֶת,
רֹאשְׁךָ
עֲדַיִן
פָּנוּי
בְּעֵינַי
קַטָּר שֶׁלִּי,
הָאִישׁ
שֶׁמְּעַשֵּׁן עַל פָּנַי
בְּכֵנוּת
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁיֵּשׁ לְךָ
אַחֶרֶת –
אַתָּה לֹא תִּתֵּן
לְמִישֶׁהִי
לְעַשֵּׁן עָלָיו,
מַכִּירָה
אוֹתְךָ מֵהַמַּאֲפֵרָה.
הכול שווה שיר, הכול שווה לקום באמצע הלילה ולכתוב עליו ולפרסם בתזזיתיוּת במרשתת. חי-כותב-רוטט היא המשוררת הזאת. מתוך הכמות נולדת האיכות המזוקקת.
רותי זוארץ (1974) כתבה כעיתונאית תרבות במיטב העיתונים במשך שנים. היא פרסמה עד כה ספר פרוזה אחד "אכולות" (כנרת זמורה דביר) ושני ספרי שירה "יותר מכֹּל" ו"גירת הגמל" בהוצאת עמדה. "רותילֶנד" הוא ספרהּ הרביעי וספר שיריה השלישי.
רן יגיל – מבקר, עורך, סופר ומו"ל
עוד ארבעה יפים מאוד ופרועים ביותר מתוך "רותילֶנד":
*
לִחְיוֹת
זוֹ סַכָּנַת מָוֶת.
כָּל הַיּוֹם
בַּשּׁוּפֶרְסַל
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה
לְךָ
מָה לִקְלֹעַ
בַּכַּדּוּרְסַל
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
שְׁנֵי סַלִּים
אֶחָד בְּכָל קָצֶה,
וּמֵהַמִּשְׂחָק הַזֶּה
בַּבְּחִירָה לֹא בַּסַּל הַנָּכוֹן
אַתָּה יָכוֹל
לָלֶכֶת לַמּוֹט
וְלֹא אִכְפַּת לְךָ,
תָּמִיד
רָצִיתָ לִהְיוֹת
חַשְׂפָנִית
שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ
רַק חוּט
מְחַבֵּר
וְזֶהוּ.
*
הֵיכָן
שֶׁאַתָּה נֶעְלָם
אַתָּה זוֹכֵר.
רַק הַצֵּל
לֹא יִסְלַח
לְךָ
שֶׁנָּתַתָּ לוֹ
לַעֲבֹד שָׁעוֹת
נוֹסָפוֹת גַּם
בַּלַּיְלָה.
אִי
לֹא חַיָּב
לְהִתְנַשֵּׁק נְשִׁיקָה
אֲרֻכָּה
רַק עִם
אוֹתוֹ בּוֹדֵד.
*
הַנָּחָשׁ
יוֹתֵר מִלְּנַחֵשׁ
לְמִי הוּא יִהְיֶה,
הוּא אוֹהֵב
לִתְהוֹת כַּמָּה פִּתּוּלִים
יִהְיוּ סְבִיבוֹ,
כַּמָּה שְׁפִיטָה
תִּהְיֶה תַּעַרְמִימָה
וְתִרְצֶה בַּלַּיְלָה
מָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִהְיוֹת
בַּיּוֹם
לֹא לְהֵעָרֵם
אִם אֶפְשָׁר
לִהְיוֹת גּוּפִיָּה
לְשֵׁבֶט
זְבוּלוּן.
*
כְּמוֹ זַרְנוּק
אַתְּ יוֹצֵאת אֶל
חַיַּיִךְ,
מַאֲמִינָה שֶׁהוּא
לֹא יְכַבֶּה
מַאֲמִינָה
שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם
שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִישֹׁן
בּוֹ
עוֹלָם שִׁטְחִי
הַמָּלֵא שְׁקֵדֵי מָרָק.
עטיפת הספר בהוצאת עמדה
רותילנד, רותי זוארץ, עורך: רן יגיל, ניקוד: יצחק רפּפּורט, עימוד ועיצוב כריכה: יגאל ארקין. שלמי תודה למירון ח' איזקסון ולצדוק עלון, עמדה, 83 עמודים, 64 שקלים. את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים וברשתות, או באמצעות הוצאת עמדה או אצל המשוררת
yagil.ran@gmail.com
תודה לרן יגיל שהביא את השירה היפה והמחכימה של רות זוארץ בן המשוררות הראשונות שהכרתי בדרכי החדשה ככותב
תודה לך רותי
רותילנד היא מדינת שירה שתענוג לבקר בה
אם יום אחד תצא אנתולוגיה של שירי רכבת (אולי יש?..), אז השיר הזה עם ה"מכירה אותך מהמאפרה" צריך לככב בה.
ואם תצא אנתולוגיה של שירי כדורסל, אז השיר הזה עם שני הסלים בשופרסל יהיה מהטובים בה.
ואם תצא אנתולוגיה של שירים על השבטים (אולי כבר יש?..), אז אבוי אם השיר על הגופיה של זבולון לא ימצא בה. (מי עוד דיבר על זבולון חוץ מהגששים..)
ואם אנתולוגיה על שקדי מרק אז מספיק השיר הזה.
"רק חוט מחבר
וזהו".
לא צריך יותר.
חייבת את הספר הזה.
נהניתי וצחקתי בכל אחד מהשירים וכל שיר לגופו, ראש מלא באסוציאציות שהן חופש גמור
ומדי פעם משייטות להן גם בגוף של שיר אחד. הומור טוב ובסך הכול לא מנסה להתחכם
רק צחוק יפה ובריא כלבבי. גם שם הספר התחבב עלי מיד, רותילנד. היה לי העונג לקרוא