קטעים מספריי

הרביניסט האחרון (א) – רומן

  הרביניסט האחרון (א)   1.    נגמרה המדינה. כשרצחו אותו, נגמרה המדינה. ואחר-כך נגמרה סופית, כשאח שלי בֶּני מת מהמחלה. בלוויה לא יכולתי לבכות. חשבתי שהלב שלי עוד רגע יתפוצץ. דפיקות שלא מהעולם הזה. אמרו עלי, הוא טייס, הוא צבר, מה אתם מצפים ממנו, שיבכה?! עמדתי שם על-פי הקבר ולא ירדה דמעה. צילה והילדים פרצו בבכי תמרורים, גם חנה ...

קרא עוד »

סיפור של יום שישי – המכונית

סיפור של יום שישי       (שיר של יום שישי. היום יום שישי בשבת, שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש: השם מָלָך גאות לָבֵשׁ, לָבֵשׁ השם, עוז התאזר, אף תיכון תבל בל תימוט, תהלים צ"ג)       המכונית       רחוב יצחק שדה, המסגר, דרך פתח תקווה היום דרך בגין, קרליבך, האזור הזה זאת הממלכה שלי. כאן ...

קרא עוד »

מתן-חיים והאופניים, מתן-חיים והמועדונית

מתן-חיים והאופניים, מתן-חיים והמועדונית   מגיע שלב שבו כל ילד רוצה אופניים. לאושרת (7 וחצי) ולאור (כמעט 5) יש אופניים עם גלגלי עזר. רק למתן-חיים (7 וחצי, תאום של אושרת) אין אופניים. מתן הוא משותק מוחין והתחיל ללכת רק בגיל ארבע. הוא אומר רק מילים בודדות והברות ומתקשר בשפת הסימנים וכמובן מתקשה בהליכה. אז איך רוכבים ככה על אופניים? חשבתי ...

קרא עוד »

רציחות בבני-ברק. פרק שני

  2. ראובן פרידמן ישב מול סגן ראש עיריית בני-ברק, הרב מנחם קוסובסקי, בלשכתו וביניהם מפריד שולחן משרדי. על ברכיו של פרידמן היה מונח עיתון, פתוח בעמודים הפנימיים של החדשות. הוא הקריא לקוסובסקי מהכתוב:     יומו של יעקב פוקסבּרומר, בן השלוש עשרה מבני-ברק התחיל באופן אופטימי, בבילוי בלונה פארק בתל אביב; אבל הידרדר באופן הנורא מכול, כשהוא נדרס למוות על ...

קרא עוד »

על "היהודי האחרון" ליורם קניוק

      על "היהודי האחרון" ליורם קניוק, ידיעות אחרונות, 594 עמ'   יורם קניוק הוא סופר שקורַץ מאבק-הכוכבים שממנו עשויים סופרי ענק כגינטר גראס וגבריאל גרסיה מארקס. טעות היא לזהות את קניוק כנסיך ספרותי של דור ה"אני" במקום ה"אנחנו", לצד סופרים שבמרכז כתיבתם הריאליזם הפסיכולוגי כעמוס עוז וכאברהם ב. יהושע. קניוק הוא הסופר הסוריאליסטי-אוונגרדי-תודעתי הקיצוני ביותר שאני מכיר בספרות ...

קרא עוד »

לבוש לרצח. על הרומן "בדם קר" לטרומן קפוטה

לבוש לרצח. על הרומן "בדם קר" לטרומן קפוטה   באחרית הדבר לרומן "בדם קר" לטרומן קפּוֹטה, שהופיע כעת בעברית, כותב בוב קלואצ'לו, עורך העבר של המגזין "אינטרוויו" בבעלות אנדי וורהול (ידידו של קפוטה): "הוא קנה חליפה חדשה של 'דיור' לכבוד הנסיעה". זאת הייתה הנסיעה הראשונה של קפוטה מניו יורק לקנזס בעקבות ידיעה על רצח מרובע בעיתון, שהציתה אצלו את המוזה ...

קרא עוד »

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 9 (החלק האחרון)

ז'אק ברל 9   כעבור שלושה חודשים היינו בישראל. הופעתי בקולנוע תל אביב. אחרי ההופעה שהייתה מאוד מוצלחת, לקחו אותי לראות את העיר הקטנה ואז ישר למלון "שרתון". הייתי מאוד עייף. כל מה שרציתי זה לישון. נרדמתי בבגדים על המיטה, השעה הייתה שלוש וחצי ואז נשמעה דפיקה חזקה בדלת. אני קם לפתוח, מה אני רואה: הם נכנסים בזה אחר זה. ...

קרא עוד »

הסופר עמוס עוז ופרס נובל

  הסופר עמוס עוז ופרס נובל   עמוס עוז ראוי מאוד לקבלת פרס נובל בשל כישרונו הספרותי הרב, אשר הפך אותו לסופר בינלאומי, ובעיקר בשל הנובלה הנפלאה שכתב "עד מוות", הרבה לפני "סיפור על אהבה וחושך", שהוא ספר מצוין. זה כמובן לא מנקה אותו מגילויי הגזענות והסטריאוטיפים המתנשאים כלפי האחר הפזורים בספריו.    זוכי פרס נובל, כולם סופרים נודעים בארצם ...

קרא עוד »

הערבי הוא בתוכי. מאמריאיון עם הסופר שמעון בלס

  הערבי הוא בתוכי. מאמריאיון עם הסופר שמעון בלס     שמעון בלס (79) הוא סופר אותנטי, עמוק, יליד עיראק, שלא ימכור לך בשום פנים ואופן את הקיטש של האוריינט, אלא את החיים עצמם. אין בפרוזה שלו תוויות סטריאוטיפיות רומנטיות, אלא בני אדם. להבדיל מהסופרים הידועים סמי מיכאל ואלי עמיר, שמעון בלס והפרוזה שלו מעולם לא התמרכזו לעבר הקונצנזוס של ...

קרא עוד »

סיפור של יום חמישי – מתן-חיים

  סיפור של יום חמישי       (היום יום חמישי בשבת, שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש: למנצח על הגיתית לאסף. הרנינו לאלוהים עוזנו, הריעו לאלוהי יעקב. שְׂאוּ זמרה ותנו תוף, כינור נעים עם נָבֶל. תִּקעו בַחודש שופר בַּכֵּסֶה ליום חגנו. כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב. עדות ביהוסֵף שָׂמוֹ בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע… ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל