כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז

ארץ אחרת שושנה ויג   כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ בַּיּמִים שַאֲנָנוּת מַטְרִיפָה חֻפְשָה בְּהוואי מַסָּע שֶל תַּענוּגוֹת מַרְעִיד אוֹתִי בְּקֶצֶב תֻּפֵּי סַמְבָּה     כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ הַלֵּב שֶלִּי שוֹתֵק לְכַמָּה רְגָעִים מְגַמְגֵּם בְּשָפָה מוּזָרָה מְרַחֵף כְּמוֹ צִפּוֹר בְּלוֹעַ הַכְּלוּם     כְּשֶאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֶּךְ הוֹלֶכֶת לְאַרְצִי אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִתְעוּפָה אִתָּךְ לִמְצוֹא מַשְמָעוּת לַסֶּדֶק הַזֶּה שֶלְעוֹלָם לֹא מִתְמַלֵּא

    אַאַרְרְרְרְרְצִצִצִצִצִייי, בִּלָאדִּדִּדִדִדִדִי, אֲנִי יְהוּדִיָּה פָּלְשְתִּינָאִית אֲנִי בַּת הָאָרֶץ הַזּאת   אַאַרְרְרְרְרְצִצִצִצִצִייי, דּמִי מָהוּל בְּאַדְמַת הָאָרֶץ דַּם אחַי   דַּי,   בְּשֵם אֲלָלָלָלָהההה

    ילדה במלחמה בובה, עכשיו את בובה מעופפת באוויר שמלתך מתבדרת באוויר הקור כבר לא חודר לעצמות האבק מכסה את פנייך שערך נשמט לאחור את לא מחייכת לא כואבת לא חוששת בלילה אין חושך ראשך ריק ממחשבות    בובה  

  התקשרתי היום 30.12.08 לסגן יו"ר אגודת הסופרים המשורר נביל נאסראלדין להביע תנחומיי על  נפילתו של לוטפי נאסראלדין ז"ל מפגיעת פצמ"ר אתמול בערב. ואלה הדברים שאמר לי נביל, מילים שהפכו לשיר זיכרון ללוטפי ז"ל.   איזה גורל   ללוטפי נאסראלדין ז"ל    איזה חיוך היה לו קישטתי אותו והכנתי אותו כל עיר הכרמל  ליד הארון רציתי שיראו את בן דודי ...

לפני אחת עשרה שנים הייתי בהריון עם תאומים. הייתי כבר בת ארבעים וכמה חודשים, היה זה היריון בסיכון גבוה. רוב בני המשפחה חרדו לשלומי, ואני בסיוע הקרובים הלכתי לחפש טיפול אצל המומחים הכי טובים. כך היה לאורך חודשי ההיריון, וגם בעת האשפוז שלי. אושפזתי לכמה שבועות לשמירת הריון. בחרתי בבית חולים שהיו לי מראש תחושות ששם יהיה יותר בטוח.  לאחר הלידה ...

    אל תלכי לי,דנקה                מוקדש לבת דודי,דנקה        נָמוּך לָךְ כָּל כָּךְ, דָּנוּשְ"קָה בְּמִטַּת חֳלייך לֹא מוֹצְאִים אֶת סַבָּא כְּרִיסְמֶס וְלֹא מַעֲלִים נִסִּים עַל יְשוּ הוֹ, מָרִיָּה שֶלָּךְ בַּסֵּתֶר בּוֹכָה עַל עֶרֶש הַחֲיִיּם כֹּה קָטָן גּוּפֵךְ רוֹאִים חֳלִי אָרוּר מִשְתָּרֵש כְּמוֹ הַשֶּלֶג הַלָּבָן מְכַסֶּה אוֹתָךְ דָּנוּטָה שֶלִּי נְשָמָה קְרוֹבָה     צַח לִבּךְ יַדךְ הַקְטַנָּה אוֹחֶזֶת ...

בחלומות שלה מפגש של אלות מלוס אנג"לס רחוקות בכורסאות של עור מתחככות כמו נחשיות רודות דבש ממאורת הסוד   למקלחת שלה באה אחת והיו שתיהן כמו בחלום  

    רשמים בעקבות אירוע באוניברסיטת חיפה,  לימודי המשך ולימודי חוץ, "הון, שלטון ושקשוקה"  בהנחייתו של נוח הלפרין. ב 14.12.08   אכלתי שקשוקה בפזנון בדרכי הביתה. שקשוקה מהבילה נוטפת חריפות מתבקשת. עיסה אדומה ובה משוקעות שתי ביצים שהפכו להיות שתי עיניים צהובות.  נגסתי בלחמנייה של חיטה מלאה והתענגתי על ארוחת הערב שלי.  "אבא שלי היה שודד בנקים בהיותו חבר בארגון לח"י" ...

  שתי אמהות   אום רחלי ואום אייאת אחת מירושלים ואחת מדהיישה שתי אמהות לעולם לא נפגשות   מחסומים משני הצדדים ארץ אחת משותפת שופכת דמים     אום רחלי חיפשה גשר ללכת עליו לפגוש את אום אייאת לשמוע ממנה חרטה וסליחה     ולא נפגשו על הגשר רק תהום ענקית       שתי נערות שנפגשו בפתח הסופרמרקט בשנת ...

יש לי מרפסת   אתה מבקש שאבנה מדרגות לגינה לעלות ולרדת כמו על סולם יעקב אתה מבקש ממני בלי מילים לשוב ולחלום   יש לי מרפסת ביתי מתעורר לחיים ומרחוק אתה מדליק פנסים מסמן לי לעלות במדרגות  לרדת אליך ולעלות איתך   החלומות שלנו רחוקים כמו אנייה קטנה באופק מתעתעים בי כמו זיכרונות   יבואו המלאכים ונטפס