כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
בחלומות שלה
מפגש של אלות
מלוס אנג"לס
רחוקות
בכורסאות של עור
מתחככות כמו נחשיות
רודות דבש
ממאורת הסוד
למקלחת שלה
באה
אחת
והיו שתיהן
כמו בחלום
בחלומות שלה
מפגש של אלות
מלוס אנג"לס
רחוקות
בכורסאות של עור
מתחככות כמו נחשיות
רודות דבש
ממאורת הסוד
למקלחת שלה
באה
אחת
והיו שתיהן
כמו בחלום
שיר יפה
כל הכבוד על החשיפה
המזכירה לי את דברי רחל:
"נגלו חביונות לא גיליתי לרע"
ואני לא מתאפק ובהקשר לשיר הזה אני מתקן:
"נגלו אביונות לא גיליתי לרע"
גיורא,
גרמת לי לחייך, זה בהחלט מזכיר אביונות חבויים. מה לעשות שלפעמים משתלטת אירוטיות.
מעניין שככותבת הרחקתי עד לוס אנג"לס.
שוש
אהלן שוש, האם יש פה רמיזה לסדו-מזו או שרק נדמה לי בגלל העור?
(:
אלות מלוס אנג"לס… מעניין. לוס אנג"לס תרגומו המלאכים / יות, אלות ומלאכים – בקיצור אורגיה שלמה בעולם האלוהות… אל תראו אותם ככה, את האלות והאלים והמלאכים, הם לא טומנים ידם בצלחת, אלא מתענגים על כל טוב העולם (:
ואולי דווקא כן טומנים את ידם בצלחת, שהרי הצלחת מלאה דבש (:
אירוטיקה כבר אמרתי? לפעמים אני נועזת.ואני לא מאמינה על עצמי.
זו בעייה או בסך הכל משהו נורמאלי או סתם שיגעון בריא של יוצרים?
שוש
גבריאלה, את יודעת אני לא כל כך הבנתי מנין עלתה לי האסוציאציה הזאת של עור, ואת פירשת לי, באמת, ניתן לראות זאת בשיר. מעניין שזה גם מה שעורר תחושה מאוד לא ברורה ואולי לא נוחה ורציתי לחפש שיפוץ.
שוש
יש פה עוד רמיזה לסדו-מזו:
רודות דבש – במובן שהתכוונת אליו, אוספות דבש; וגם רודות במשמעות של רודנות….
ממש מעניין!!!
ראי כיצד התת מודע מתפענח לאור היום.
שוש