שוש ויג
סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .
כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,
הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.
מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית
פרסומים:
"דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000
"חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002
"תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006
"איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009
ספרשת 
כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
שוש, אולי זה ידוע, אבל שווה להזכיר כי השם פלסטינה לארץ יהודה ניתן על ידי הרומאים לאחר המרד הגדול– בכוונה למחות את השם "יהודה". הם כמובן התכוונו לפלישתים, שאין להם דבר וחצי דבר עם הערבים של ימינו.
סבינה, האמת, לא ידעתי ותודה על שהערת לי.
אני מקווה שהשיר מדבר בעד עצמו ומעורר סוג של זעזוע.
שוש
אני גם חושבת שההערה שלך לא משנה, נטלתי סמנטיקה לשוניתש משוייכת לפךישתינאים באופן מכוון אירוני.גם אני שייכת גם אני מרגישה שזו ארצי, ואני מנסה לבטא את הזעקה שלי. בל נשטשטש את היחס שלנו למקום ונתכופף למראה השימוש שלהם באזרחים כחומה חיה. כואב מאוד לראות כיצד הם ממוגנים עם ילדיהם והם הופכים את הקרובים שלהם לחגורת הנפץ החיה שלהם.
שוש
יפה האירוניה בשירך…
גבריאלה, תודה לך.
שבת שלום ושקט
שוש
שוש,
לפי סיום השיר, אני מבין שזעקת הדַי מופנית לאללה.. היות ואללה נמצא בחופשת שחרור יצרים ממושכת, האם לא כדאי להפנות את הדרישה לאלוהים החביב שלנו ? אם כי, במחשבה שנייה, נראה שגם הוא הפסיק לפני אלפי שנים להענות לפניות הציבור
בקיצור, מה שנשאר זה לדבר עם הברואים בצלם השטן שזה אלוהים או אללה ברגעים הלא טובים שלהם, כלומר רוב הזמן (כמובן אחרי שנחסל אותם בסיכול ממוקד)
אהוד, אלללה בשבילי הוא גם אלוהים בערבית וזה לא ציני. הערבים נכסו לעצמם את האל והוא לא קיים רק בעבורם. אין הבדל ביני לבין אדם אחר. אלוהים "קיים בכל מקום" ואם הוא נפקד זה בוודאי "בזכות" מעשיהם של בני האדם.
שוש
מזכיר לי סיפור על שניים שרבו על האדמה ובסוף לקחה את שניהם אליה
שוש, מה שאני להגיד והפעם בלשון פחות מתחכמת הוא שהשיר, לעניות דעתי, יכול לחיות בלי להכניס לתוכו את אללה או אלוהים.
אני מרגיש שברגע שמערבים את אלוהים בשיר (למעט מקרים של אירוניה) אני מפסיק להאמין לו (לשיר כמובן כי ל"אלוהים" כבר מזמן איני מאמין).
ובלי קשר לאלוהים, יפה בעיני מבחינה לשונית מצלולית:
דם אחי
די
(די = האותיות הראשונה והאחרונה בצרוף דם אחי)
רוצה להגיד
אהוד, אני דווקא הרגשתי שהקריאה לאללה היא קריאה אירונית היא קריאה מתוך ייאוש. גם לנו יש חשבון עם האלוהים שלנו ולכן אני פונה לאלוהים שלהם, גם המשחק שלי הוא משחק אירוני מתוך הייאוש והכאב הזה. זה שיר של צעקה,ואתה יודע הייתי ממשיכה את הצעקה בדדדדדדדד יייי לדעתי יש בשיר רצון להמשיך לזעוק… שושנה
חזק
יוסף תודה
תקשיבי שוש שיר יפה מאוד ומאוד מרגש
חסויה שלי, איזה מזל שאני יודעת מי את, ואני יודעת שתצמחי לגדולות. ואת באמת תחת חסותי עד שתגדלי, מתוקה שלי.
שלך
א
פלישתים עליך.
לצערי, לא נצא מזה כל כך פשוט.
מצוין ונוקב. גם אני פלשתינאית. אמי נולדה ב37" בחיפה.
שירה, אני פלישתינאית שאמי עלתה מטוניס בעקבות התקפות של ערביי העיר כייף. היא כילדה הסתתרה מפני פרעות הערבים. אבי עלה מפולין. לי אין ארץ אחרת. לפי הגדרת השכנים שלנו אני צריכה לחזור למקום ממנו באו הורי, לאן לחזור להתחלק לשני מקומות.
אני יהודיה פלישתית. נולדתי באשקלון!!!
שושנה
שוש, זהו, שהמשפחה של אמי בפלשתינה מ1870… 🙂
אין ברירה…
אמיר, נקווה לטוב.
אף לא חשבתי שאחשוב כך אבל אולי יד הברזל תועיל. מעניין שברק מהעבודה מפעיל את יד הברזל של ז"בוטינסקי!!!
שבת שקטה,
שוש
תרגום לאנגלית
For my country
Shoshana vegh
My country!
My ballade!
I am the daughter of the country
I am a Hebrew Palestinian
My country
My blood with the land diluted
Blood of my brothers
Enough
By the name of
Allah!!!