כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז

                    תְּבוּאַת הַשִּׁגָּעוֹן-שושנה ויג                             תְּבוּאַת הַשִּׁגָּעוֹן תְּהֵא בִּשְׂעָרִי                           תְּהֵא בִּנְשִׁיקוֹתֶיךָ הַמְּשַׁבְּצוֹת אֶת עוֹרִי                           מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן                           תַּטְבִּיעַ בְּחֻקֵּי שִׁירַי                           וַאֲנִי אֶהֱיֶה שִׁכּוֹרַת חֲלוֹם                           מְסֻמֶּמֶת לָעַד מֵהֱיוֹתְךָ.

        שושנה ויג בימים אלה בין מאבק חברתי אחד למאבק חברתי אחר, בין תביעות הקיפוח של הנכים לבין זעקתם של העולים מאתיופיה, ניתן לזהות בין כותבי השירה קול המבטא מחאה חברתית באשר לקיפוח המתמשך של חלק מאזרחי הארץ. מתי שמואלוף הוא משורר צעיר שכותב כאן ועכשיו על עוולות שנגרמות לחלקים שונים של האוכלוסיה. רבים הם המשוררים החוששים ...

מחווה לשירי יונה וולך  כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי תָּבוֹא לָבוּש בְּבִגְדֵי וָזִיר עָטוּף בְּמֶשִי וְעָטוּי צְמִידֵי זָהָב וַאֲנִי אָבוֹא כְּרַקְדָּנִית מִזְרָחִית אֲחוֹלֵל  סְבִיב הַהִלָּה שֶתַּקְרִין   כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי אֶהְיֶה רַקְדָּנִית הַבֶּטֶן שֶטַּבּוּרָהּ יְחַבֵּק יַהֲלוֹם אֶלֶף קָרַאט אֲחוֹלֵל  סְבִיבְךָ וְאסיר אֶת הַמַּעֲטֶה שֶעָטַף אוֹתִי לִפְנֵי יְמֵי הַצְּלִיבָה     כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי קְשֹר אוֹתִי לְסִפֵּי הַמִטָּה וַחַבֵּק אוֹתִי כְּמוֹ הָיִיתִי אִשָּה כְּלִילָה וְחַבֵּק ...

הַדְּלָתוֹת הַכְחֻלּוֹת מַרְחִיקוֹת עַיִן רָעָה מַטְבִּיעוֹת אוֹתִי בִּמְצוּלות מִטָּתִי מַרְחִיקוֹת אוֹתִי מִן הָאֹפֶל   הַבָּתִּים הַשְּקוּעִים בִּיסוֹדוֹת רְעִידַת עוֹלָם מַזְכִּירִים לִי עָבָר חָרוּךְ שָבוּר כְּקָרְבָּן נַפְשִי הַטּוֹבֵעַ לְאַט   בִּמְעַרְבּוֹלוֹת אֲנִי טוֹבַעַת כְּשֶאַתָּה מַפְלִיג עִמִּי בִּסְפִינָה אֶל הּאֹפֶק   הַדְּלָתוֹת הַכְחֻלּוֹת מַרְחִיקוֹת עַיִן רָעָה בְּמַתֶּכֶת רַכָּה מְכַשְּפוֹת אוֹתִי עַד אֲשֶר בָּא הַבֹּקֶר וַאֲנִי עָפָה כַּצִפּוֹר קָלָה כַּצְּבִיָּה נוֹשֶקֶת כַּאֲיָלָה לְפָנַי ...

אַהֲבָתְךָ צוֹלֶבֶת אוֹתִי כַּדּוּרִים קְטַנִּים אַתָּה מַשְחִיל לְתוֹךְ רִקְמוֹת עוֹרִי לְתוֹךְ מִקְשַת הַדִּ.נֶ.אֶ מַחְדִּיר עוֹרְךָ מְשַסֵּעַ אוֹתִי עַל אַדְמָתִי     מוֹתֵחַ קַשְתְּךָ וְיוֹרֶה בִּי בְּקֶשֶת רְפוּיָה חִצִּים מְשוּחִים  בִּדְבַש מַמְתִּיק אֶת מִכְוַת הַפֶּצַע הַפָּעוּר דּוֹרֵךְ שוּב וָשוּב וְנוֹטֵל מֵאַשְפַּת הַחִצִּים עוֹד וְעוֹד לְהַכְפִּיל אֶת אַהֲבָתִי   וַאֲנִי עַל עַמּוּד הַצְּלָב בְּאַרְבְּעוֹתַי נִכְנַעַת מַצִּיבָה אֶת  גֵּוִי וְגְּוִיָּתִי לַדְּרָכִים שֶיָּבוּאוֹ עוד ...

  בְּיַלְדוּתִי צָמַח רֹתֶם הַבָּר עַל חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר עָטַף בִּפְרָחָיו הַלְּבָנִים   הַקְּטַנִּים חוֹלוֹת צְהֻבִּים עַד חוֹף הַיָּם פָּלְשוּ נִיצָנָיו בְּלֹא מַיִם רָוּ עֶדְנַת אַדְמַת הָאָרֶץ   לְפֶלֶא הָיָה לְאַרְצִי קִשּוּטִים קְטַנִּים מַבְרִישִים בְּצֶבַע יָרֹק    דְּיוּנוֹת צְהֻבּוֹת לְחָיַיִם             כְּצִי מְחַפֵּש חַיִּים בְּלֵב יְשִימוֹן הַלֹּא כְלוּם                                   וְעַכְשָו עֲטוּפִים הַחוֹלוֹת בְּבָתִים לְבַנִּים בְּעֵצִים גְּבוֹהִים בִּבְרוֹשִים שֶסּוֹגְדִים לַחַמָּה כָּבְשו עָרִים מְבֻתָּרוֹת  ...

  בדרך כלל פעם בשבועיים כאשר צומחות לי השערות הקטנות במקום שנמצאות הגבות המשורטטות שלי וגם במקום שאמור לצמוח שפם ואין ברירה ואני לא יכולה להתעלם מהן אני קובעת תור אצל הקוסמטיקאית  . השערות הקטנות והבהירות מדברות איתי בשפה משונה, לראות אותן אני לא מסוגלת מקרוב ,  מקוצר הראייה שלי  לכן כשאין ברירה כאשר הן בגודל של עשביה פראית אני ...

  בִּנְמֵל תֵּל אָבִיב מִתְעוֹרֶרֶת בַּת הַקִּרְקָס מְגַלְגֶּלֶת אֶת גּוּפָהּ לְגֶשֶר קָטָן בֶּטֶן מוּצָקָה מְחַלֶּקֶת יָדַיִם מִכָּאן גּוּף וְרַגְלַיִם מִשָּם וְעָלֶיהָ בַעֲמִידַת יָדַיִם בֶּן אָדָם עַל הַבֶּטֶן שֶלָּהּ u003c/span>u003c/p> u003cp styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt;text-align:right" alignu003d"right">u003cspan langu003d"HE" diru003d"rtl" styleu003d"font-size:14pt">u003cfont faceu003d"Times New Roman"> u003c/font>u003c/span>u003c/p> u003cp styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt;text-align:right" alignu003d"right">u003cspan langu003d"HE" diru003d"rtl" styleu003d"font-size:14pt">u003cfont faceu003d"Times New Roman">ושניהם u003c/font>u003c/span>u003c/p> u003cp styleu003d"margin:0cm 0cm 0pt;text-align:right" alignu003d"right">u003cfont faceu003d"Times New Roman">u003cspan ...

רָצִיתִי הַבֹּקֶר לִבְרוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן. רָצִיתִי הַבֹּקֶר לִבְרוֹחַ דֶּרֶךְ שוּק הַפִּשְפְּשִים לְהִכָּנֵס בָּאֲרִיגִים הַתְּלוּיִים וְלַעֲלוֹת כְּמוֹ אֱליהוּ הַנָּבִיא בֵּין הַדוּכָנִים הַשָּמַיְמָה וְהָיְתָה בִּי סְעָרָה קְטַנָּה עַד אֲשֶר שָכַבְתִּי עַל רִצְפַּת הַקֶּרַח וְנָדַדְתִּי אֶל הַמֶּרְחַק הַמוּאָר בֵּין הַקְּלִיפוֹת שֶל הַקֶּרַח רְסִיסִים רְסִיסִים הִכָּה הָאוֹר וְהַשֶּמֶש הִגִּיחָה מִמָּקוֹם מַחְבּוֹאָהּ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי וְשַבְשֶבֶת אַחַת שֶל רוּחַ חֲצוֹת יוֹם טִלְטְלָה אוֹתִי הָלוֹךְ וְשוּב ...

  אֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִים יָבְשו בְּמִקְוֶה הַמַּיִם נוֹתָר רַק אָבָק כּוֹכָבִים דּוֹרְכִים אוֹרָם מֵרָחוֹק וְאֶצְלִי הֶאָבָק מַעֲלֶה עָשָן   מַנְמִיכָה קוֹמָתִי וּמְכַנֶּסֶת אֶת כַּנְפֵי הָרְגָעִים בְּשָעָה שֶהַדִּכָּאוֹן זוֹחֵל לְתוֹכִי אֲנִי מַרְגִּישָה כֵּיצַד הָאֲוִיר יוֹצֵא מִנִּשְמָתִי מוֹדֶדֶת אֶת אֵש הַלֶּהָבָה וּמַנְמִיכָה אוֹתָהּ   רַק בְּאוֹר הַיּוֹם רוֹאִים כֵּיצַד חֲנֻכִּיוֹת מְטַפְּסוֹת לָעֲנָנִים כְּכָל שֶאֲנִי מַנְמִיכָה קוֹמָתִי הַנֵּרוֹת מְטַפְּסִים מֵעָלַי וּמְחַבְּקִים אוֹתִי בְּאוֹר וְמַיִם ...