הַדְּלָתוֹת הַכְחֻלּוֹת
מַרְחִיקוֹת עַיִן רָעָה
מַטְבִּיעוֹת אוֹתִי
בִּמְצוּלות מִטָּתִי
מַרְחִיקוֹת אוֹתִי
מִן הָאֹפֶל
הַבָּתִּים הַשְּקוּעִים
בִּיסוֹדוֹת רְעִידַת עוֹלָם
מַזְכִּירִים לִי עָבָר
חָרוּךְ שָבוּר
כְּקָרְבָּן נַפְשִי
הַטּוֹבֵעַ לְאַט
בִּמְעַרְבּוֹלוֹת אֲנִי טוֹבַעַת
כְּשֶאַתָּה מַפְלִיג עִמִּי
בִּסְפִינָה אֶל הּאֹפֶק
הַדְּלָתוֹת הַכְחֻלּוֹת
מַרְחִיקוֹת עַיִן רָעָה
בְּמַתֶּכֶת רַכָּה
מְכַשְּפוֹת אוֹתִי עַד
אֲשֶר בָּא הַבֹּקֶר
וַאֲנִי עָפָה כַּצִפּוֹר
קָלָה כַּצְּבִיָּה
נוֹשֶקֶת כַּאֲיָלָה
לְפָנַי שֶהוֹפְכִים
לְמַיִם סוֹעֲרִים
שוֹקְטִים בִּדְמָמָה
פורסם ב"אפיריון" כתב עת ים תיכוני מייסודו של ארז ביטון תשס"ז
היי יקירתי
כל כך יפה השילוב היפוך, הפנטזיה…
להתראות טובה
טובה, תודה לך.
שושנה
יש בשירים שלך סיפור צבעוני וחי ומלא רגש עד שנדמה שאפשר לראות אותו ממש.
השירים לרוב הם נבנים על תמונה מסויימת היא יכולה להאחז במראה אמיתי וגם "בהזייה" מסויימת.
תודה לך !!!
שושנה ויג
נסחפים עם המילים אל האופק, לחיות את השיר ולהריח את הצבעים שבו.
מאוד יפה.
יעל תודה על הביקור והמשוב.
שמחתני. אוהבת לקרוא את התגובות, מעודד מחייה ומעורר לכתיבה נוספת.
שושנה ויג