בננות - בלוגים / / כשתבוא
כף האהבה
  • שוש ויג

    סופרת ומשוררת , מבקרת ספרות .  כותבת לאתרי תוכן באינטרנט ,אי-מגו, מחלקה ראשונה,  הפורטל לשיוויון ולצדק חברתי.  מנהלת האתר : ספרשת. פיוטית פרסומים: "דרך העיניים שלי" הוצאת אסטרולוג, רומאן , 2000 "חגיי ועונותיי" הוצאת אסטרולוג , רומאן , 2002 "תבואת השיגעון" הוצאת צור אות, שירים, 2006 "איפה את חיה " הוצאת צור אות שירים 2009   ספרשת

כשתבוא

מחווה לשירי יונה וולך

 כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי

תָּבוֹא לָבוּש בְּבִגְדֵי וָזִיר

עָטוּף בְּמֶשִי וְעָטוּי צְמִידֵי זָהָב

וַאֲנִי אָבוֹא כְּרַקְדָּנִית מִזְרָחִית

אֲחוֹלֵל  סְבִיב הַהִלָּה שֶתַּקְרִין

 

כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי אֶהְיֶה רַקְדָּנִית הַבֶּטֶן

שֶטַּבּוּרָהּ יְחַבֵּק יַהֲלוֹם אֶלֶף קָרַאט

אֲחוֹלֵל  סְבִיבְךָ וְאסיר אֶת הַמַּעֲטֶה

שֶעָטַף אוֹתִי לִפְנֵי יְמֵי הַצְּלִיבָה

 

 

כְּשֶתָּבוֹא לִצְלוֹב אוֹתִי

קְשֹר אוֹתִי לְסִפֵּי הַמִטָּה

וַחַבֵּק אוֹתִי כְּמוֹ הָיִיתִי אִשָּה כְּלִילָה

וְחַבֵּק אוֹתִי כְּמוֹ יֶשוֹ עַל הַצְּלָב

עוֹד לִפְנֵי שֶנָּקְשוּ בּוֹ מַסְמְרֵי הַחֵטְא

חֲבֹט בִּי אֶת הַחֲבָטוֹת שֶלְּךָ

וּמִשִּמְלָתִי תֵּצֵא

הַלְלוּיָהּ

 

 

 

15 תגובות

  1. שושנה,
    שיר חזק, אירוטי ונפלא.

  2. קראתי ונהניתי.
    החזרה על מילים "כשתבא לצלוב אותי" נותנת כוח,עוצמה,וקצב לשיר.
    חנה.

  3. היי שושי ההללויה כל כך מתוק בסוף, בשניה השיר קיבל מצד אחד את ההומור, ומצד שני את התפילה

    הללויה
    אלף קרט
    להתראות טובה

    • טובה , ההללויה בסיומו של השיר היא משהו שנולד מתוך חדוות היצירה ואני בעצמי מופתעת מהסיום הזה, כיצד כשאתה כותב פתאום ישנן הברקות. זה כנראה, "משהו מיוחד" שיש למי שיוצר. gifted זה נקרא באנגלית.
      מוזר לי לומר זאת על עצמי אבל תחושה כזאת צריכה להיות למי שיוצר.
      תודה לך, טובה!
      שושנה

      • היי שושוי
        זה מענין שאת מספרת את זה, זה באמת מקסים ההללויה
        כאילו מבט מלמעלה.
        להתראות טובה

        • טובה, רציתי לשאול אותך , כיצד אמן בוחר שיר להלחנה.
          כל מי שכותב שיר חולםשילחינו לו, כך השיר מקבל משמעות נוספת וגם מקבל תהודה רבה.

          מעניין מה תכתבי על הנושא…
          שושנה

  4. אהבתי את ההתכתבות עם יונה וולך .

    • איריס, מעניין מאוד כיצד הגעתי להתכתב באופן הזה עם יונה וולך. מי שמכיר אותי בחיי היום יום יודע שההיכרות עם יונה וולך מתוך המחקר ומתוך לימוד השירה השפיע על תפיסת עולמי ולו במעט ולו באופן סמוי או מודחק. גם הקורא בשירתה יישאר עם חותם כל כך גדול שהוא יתפרץ מאליו לפעמים.

      תודה לך, איריס!
      שושנה ויג

  5. שוש בוקר טוב

    שיר מקסים זרימת המילים מקסימות

    כל הכבוד
    היה לעונג לקרא שיר בבוקר
    שיהיה לכולן בוקר קסום ויום ענוג

      • נהוראי שיטרית

        נהוראי מ" שטרית
        ניתוח.שיר מאת המשוררת שוש ויג: "כשתבוא"
        שיר יפה , אך קשה ופרשנות על חלקו הגדול מלבד השורות האחרונות, כפי שהבנתי את משמעות המלים.

        השיר כולו מבטא תשוקה עזה, כמעט בלתי-נשלטת, אולי תאווה נסתרת שכוונתה:
        הדוברת בו מתייסרת נפשית בחיבוטים רגשיים עמוקים והיא מוכנה להתייסר אף גופנית ובלבד לתת לכך פורקן ואפילו פורקן "פרוע".

        הפזמון או השורה הפותחת את שלושת בתי-השיר מחזק ואף מדגיש ביתר שאת את שאיפתה של הדוברת לבטא בדרכים לא מקובלות את "תוכן בטנה ומוחה" עד כאב, עד מלוא צליבה "כשתבוא לצלוב אותי" – אומרת הדוברת בשיר שלוש פעמים כמוטיב חזק החוזר על עצמו כמו פזמון או "מוטו" שכל מה שבא אחריו הוא משני או שולי.

        הדוברת מבקשת שהאיש שיבוא לצלוב אותה יבוא לבוש בגדי "וואזיר" [וזיר], שפירושו בערבית בגדי שרד, לבוש מהודר של שר בממשלה, כי וואזיר הוא שר…והלבוש של שר לפנים היה כמו של נסיך מהאגדות…ואולי לכך התכוונה הדוברת, שגיבורה או אהובה, יבוא בלבוש שונה, מהודר ולא רגיל, לא עם ג"ינס וחולצת טריקו ולא עם נעלי ספורט,

        "עטוף במשי ועטוי צמידי זהב" הם דימויים לעורו ולגופו של האהוב הרצוי והמיוחל שיבוא לצלוב: עור של משי וגוף אתלטי, שרירי וסימני אונו על שריריו מראים אותם כמו צמידים עגולים ועבים ונאים למראה ומושכים את האשה שתשוקתה בוערת בה.
        אולי זה רמז שהוא יביא איתו מתנות של משי ושל תכשיטים היאים לאשה לענוד …

        גם "רקדנית מזרחית" וגם "רקדנית בטן" הם אותו דימוי לביטוי הדוברת בשיר להתפרק ולהפגין את גופה הסקסי ואת תנועותיה המיניות בריקוד שהיא רוצה לעשות
        להתפרק, להתפרע, לשמוח עד אקסטזה ולכבוש את הבא לצלוב אותה בתשוקתו כדי למלא את תשוקתה איתו.

        השורות הבאות בסופי הבתים:"אחולל סביב / סביבך…" וגם "ואסיר את המעטה…"
        מדגישות את רצון הדוברת הגודשת תאווה ותשוקה עד-כדי רצונה להתערטל בריקוד לכבוד האהוב ולהעמיד את הגוף הסקסי לרשותו ולתאוותו, שהיא בריקודה מעוררת.
        גם המלים: "קשור אותי…" מבטאות התמסרות או מוכנות לכך בכל לבה ונשמתה של הדוברת בלי גבול או הגבלה, תיחום או קו שאין לעבור אותו…הכל מותר לו בגופה…

        "וחבק אותי כמו הייתי אשה כלילה" – כאן הדוברת חושפת רגשות עזים אך גם חוסר בטחון לגבי יופיה: "חבק אותי" מבטא את תאוות הדוברת הצמאה לחיבוק חזק, חם כנה, אוהב ומלא תשוקה שתזרום ממנו לדמה וגופה…לחוש את החיבוק חזק ביותר
        אבל המילה "כמו" חושף את הדוברת שבטחונה ירוד על עצמה או שתדמיתה שאינה יפה בעיניה מחלישה את כוחה להפגין גם את יופיה שאינה בטוחה שהיא כזאת…: כלילה = יפה = נאה = מלאה חן וזיו פניה שלם, והיא מבקשת מהאהוב כאילו: תחשוב אותי ליפה גם אם אינני כזאת (כלילה) ועל המילה "כלילה" אומר אונקלוס בתרגומו המקראי, שהיא "כתר" או "עטרה", היינו אשה "כלילה" (יפה) היא כתר על ראש בעלה ולהיפך: היא "כרקב בעצמות בעלה" (תולעת) [משלי י"ב].

        על השורות האחרונות אני נמנע מלנתח כי הן טעונות וקשות מליון מונים על מה שניתחתי בשורות הראשונות והתופעה שמגלות האחרונות היא אפילו אכזרית ואף יותר מסרקסטית. /=/ הדוברת זקוקה להרבה אהבת נפש ואולי למימוש הרבה תשוקה.

        מי המוזמן? מי המאושר המיוחל והמבוקש? למי שואפת הדוברת להתמסר כל כולה?
        למנתח ומפרש השיר, אין תשובות ונראה שגם למחברת השיר, אין…
        הערה: דוברת בשיר כמו בניתוח השיר היא לא בהכרח המחברת, אלא דמות הגיבורה.
        נהוראי

        26.12.2007

        • אחרי ניתוח מוצלח שכזה, נותר רק לומר הללויה לתשוקה.

          • אני חייבת להודות לנהוראי שיטרית שהשקיע והתייחס לשיר שכתבתי באוירה מסויימת. כזאת התייחסות רצינית גם מביכה וגם מעוררת גאווה.
            תודה לנהוראי שהעלה את הניתוח לשירי כאן בפורום.
            וגם לאורה שעוררה בי את התודות…
            שושנה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשוש ויג