העיניים שלי כבר לא בוכות

אֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִים יָבְשו

בְּמִקְוֶה הַמַּיִם נוֹתָר רַק אָבָק

כּוֹכָבִים דּוֹרְכִים אוֹרָם מֵרָחוֹק

וְאֶצְלִי הֶאָבָק מַעֲלֶה עָשָן

מַנְמִיכָה קוֹמָתִי

וּמְכַנֶּסֶת אֶת כַּנְפֵי הָרְגָעִים

בְּשָעָה שֶהַדִּכָּאוֹן זוֹחֵל לְתוֹכִי

אֲנִי מַרְגִּישָה כֵּיצַד הָאֲוִיר יוֹצֵא מִנִּשְמָתִי

מוֹדֶדֶת אֶת אֵש הַלֶּהָבָה

וּמַנְמִיכָה אוֹתָהּ

רַק בְּאוֹר הַיּוֹם רוֹאִים כֵּיצַד חֲנֻכִּיוֹת מְטַפְּסוֹת לָעֲנָנִים

כְּכָל שֶאֲנִי מַנְמִיכָה קוֹמָתִי

הַנֵּרוֹת מְטַפְּסִים מֵעָלַי

וּמְחַבְּקִים אוֹתִי בְּאוֹר וְמַיִם

וּלְרֶגַע אֲנִי מוּאֶרֶת.