כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
יש לי מרפסת
אתה מבקש שאבנה מדרגות לגינה
לעלות ולרדת
כמו על סולם יעקב
אתה מבקש ממני בלי מילים
לשוב ולחלום
יש לי מרפסת
ביתי מתעורר לחיים
ומרחוק
אתה מדליק פנסים
מסמן לי לעלות במדרגות
לרדת אליך
ולעלות איתך
החלומות שלנו רחוקים כמו
אנייה קטנה באופק
מתעתעים בי
כמו זיכרונות
יבואו המלאכים
ונטפס
שוש האמת, פחות אהבתי מהשירים הקצרים.. אשפץ.. אם את לא מעוניינת יותר – בשיפוצים – אנא הגידי לי. את חשובה יותר…
מדרגות.
לעלות ולרדת.
אתה מבקש ממני בלי מילים.
לשוב.
יש לי מרפסת.
אתה מדליק פנסים.
מסמן.
לרדת אליך.
ולעלות עליך.
החלומות שלנו רחוקים.
באופק,
מתעתעים בי.
קראתי בפלצות את הניסיון של צחי כהן לשפץ את השיר של שוש ויג. מה זה הדבר הזה? המשורר הוא שקובע את נוסח שירו. לא יתכן שבכל שיר תיכנס לכאן צחי ותציע נוסח שלך. אם תרצה בעתיד תוציא לאור נוסח אלטרנטיבי לשירי משורררים והוא יופיע בשמך. אך זה ממש לא יפה לכתוב בכל פעם נוסח חלופי לשיר שמשוררת מפרסמת. אני מבקשת למען כבוד הכותבים והכותבות שלא תעשה זאת.
"שיפוצניק" עלוב