כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
התקשרתי היום 30.12.08
לסגן יו"ר אגודת הסופרים המשורר נביל נאסראלדין להביע תנחומיי על נפילתו של לוטפי נאסראלדין ז"ל מפגיעת פצמ"ר אתמול בערב.
ואלה הדברים שאמר לי נביל, מילים שהפכו לשיר זיכרון ללוטפי ז"ל.
איזה גורל
ללוטפי נאסראלדין ז"ל
איזה חיוך היה לו
קישטתי אותו והכנתי אותו
כל עיר הכרמל
ליד הארון
רציתי שיראו את בן דודי היפה
ברגעים כאלה אני מתחזק
בקול שלו שמעתי
עופרת יצוקה
שמעתי ברית דמים
דרוזים ויהודים
אחים
גורל אחד
כתבו בעיתון
הוא נהרג
הסב אִבֵּד את בנו
בשנת 1969
ואחר שנה קראו ללוטפי
והוא בא
איזה גלגול נשמות
לוטפי
איזה חיוך
עכשיו יחפשו לוטפי חדש
הוא יוולד
לגורל חדש
בלי דם
תודה חמה שוש יקירה אודות השיר לזכר בן דוד לוטפי ז"ל…
גורל משותף…כתב המשורר נביל נסראלדין
גורל משותף…
כן הדוד אמל האב והסב השכול
שאיבד בנו לוטפי וכעת נכדו לוטפי
הדוד אשר הגה ברית הדמים והחיים
בין שני העמים
בין דרוזים לבין יהודים
חווה את השכול בעוצמה
וראי אותו איתן כסלע
ממנו אנו בני המשפחה שואבים כוח ועוז
ממנו אנו לומדיםם שיעור בקבלת הגורל המר וכיצד להתמודד איתו באימונה
מה אגיד ומה אספר
אודות לוטפי הראשון או לוטפי השני?
אודות היגון המשפחתי?
אודות גורל משותף בינינו?
מי ייתן ולוטפי יהיה אחרון החללים
ושלום אמת לכל בית ישראל…
נביל
אני באתי לחזק ויצאתי מחוזקת.
בוודאי עוד יסופר סיפורו של לוטפי ז"ל
הנכד והבן.
שושנה
נביל, תנחומי על נפילתו של לוטפי ז"ל.
תודה שולמית
שלא תדעי צער
נביל
משתתפת בצער המשפחה
מודה על השיתוף עמכם הדרוזים
מקווה שאינכם מתאכזבים יותר מידי מהשותפות .
אסירי תודה אנחנו לכם.
שלא נדע מלחמות
אגודת הסופרים העברים שיגרה מברק תנחומים לאמל נאסראלדין מנהל בית יד לבנים ועמותת ההורים השכולים הדרוזים ולנביל נאסראלדין, סגן יו"ר אגודת הסופרים. וזה נוסח המברק:
אגודת הסופרים העברים מורידה דגלה לאות אבל
על מות רס"ל לוטפי במילוי תפקידו.
כרותה בינינו וביניכם
ברית חיים וברית דמים כאחד.
מחזקים ידיכם בשעה קשה זו
ואל באקיה בחיאתכ.
היו"ר בלפור חקק
המנכ"ל וחברי הוועד המנהל
וכל חברי האגודה.
מרגש לראות את השיר של שושנה לכאב השכול של אמל נאסר אלדין אב שכול שהיה עתה גם לסב שכול. שושנה פרסמה בעבר בתום מלחמת לבנון השנייה את השיר על מותו של אורי גרוסמן, בנו של דויד גרוסמן. שושנה כאחות שכולה מגלה רגישות לשכול בשיר שלה על לוטפי, ודם בדם נגע.
איזה כאב, שיר עצוב לילד עם חיוך משגע.
אינשללה שהלוטפי החדש, הנשמה תחזור לעולם יפה יותר.
תנחומיי.
תודה לוסי
אנו הדרוזים בישראל בכל גלגול נשאר בברית חיים עם אחינו היהודים…
וכמו שאמר בלפור ודם בדם נגע..
אכן אנו כרתנו ברית דמים וברית חיים ביננו…ונשאר כך לעד…
בני פיראס רק התגייס לפני חודש והוא כבר על המשמר בדרום..אלוהים ישמור אותו ואת כל חיילי צהל הגיבורים…
ולמירי: השותפות היא בחיים ולא רק במוות ..אנו ערים שבמדינתנו הקטנה והחזקה זכויות לוקחים לא נותנים…
נלחם גם על זה וביחד…העדה הדרוזית בישראל היא מעין פנינה ומודל חיקוי ביחס בין מיעוט ורוב וממוש הדימוקרטיה הישראלית המופתית..
בעזרת אחינו היהודים אוהבי העדה
נגיע לשוויון בזכויות לא רק בחובות …
שנה אזרחית טובה לכל בית ישראל בה נפתח בניצחון על חמאס, חבורת הטירוריסטים המתועבים והבא להרגך השכם להרגו… כולנו צהל……..
נביל היקר,
מורשת הדרוזים מאוד מסקרנת אותי ואולי לא רק אותי. הסיפור של לוטפי הוא סיפור אחד בקרב הקהילה שלכם. אתכם מחזקת האמונה ואנו מקבלים מכם כוחות. אני יודעת שהרצון שלכם להיות חלק מהחברה הישראלית גובה מכם מחיר כבד גם במובן הרוחני. ובמיוחד היום כשהצעירים רוצים לחקות את הישראליים וקצת מתרחקים מן המקורות טוב לדעת שהם תמיד שבים לברית הזאת.
אני נזכרת גם בסיפור שכתבתי פעם בהשראת סיפור שסיפרת לי "הקרוע" ואני יודעת שאהבת אותו מאוד.
ולבנך פיראס שירות שיביא לכולנו את השלום. שלא תהיה מלחמה בעולם.
כאן הקישור לקרוע
http://www.e-mago.co.il/Editor/prose-482.htm
מצטרפת לברכות שלך לשנה האזרחית החדשה.
שושנה
שוש יקירה שלי חברה לדרך
צדקת אכן כן …
אנו עדה שנרדפה מאות שנים ידענו לשרוד בגלל האמונה שלנו וצדקת הדרך
אנו כמו אחינו היהודים מגנים על עצמנו בכוח האמונה והתבונה …
אנו משולבים כאן במדינה בכל תחומי החיים בברית חיים ..נכון שיש חיקוי והתרחקות מהמסורת בקרב הדור הצעיר אך תמיד חוקי הדת והנמנגים מחזירים אותם לתלם ולשורשים ובמיוחד בשעת דאון ויגון ..החשוב מכל לומר שאנו עדה גאה להיות ישראלית, המדינה היא שלנו ונקריב את היקר למענה בלי חת
מי ייתן ושלום ישרור ולא נידע עוד מלחמות …ונשמור על הצביון שלנו כעדה וכישראלים לתפארת מדינת ישראל …
נביל, תנחומי על נפילתו של לוטפי ז"ל
תודה עודד
מי ייתן ולוטפי יהיה אחרון החללים של כולנו….