ללי ציפי מיכאלי
  • ללי ציפי מיכאלי

    ללי ציפי מיכאלי משוררת-על. בפועל אשת הקוסמוס הגדול.  נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי. בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.  תומכת פעילה בזכויות האדם.                                               

הקול

הקול 

עב"ם
נפרד ממני
מקבל אישיות
הקול
שב וחוזר חוזר ושב
משוטט בלעדיי
לא זקוק לאיברי דיבור לאיברי רביה
הקול שב ומשחק בי
במחבואים
משעשע
ומחריד אותי
מבעית את שנתי

המטורף!

המוזה חסרת סבלנות
אם לא תכניס אותה
לא תבוא עוד
 

26.6.08

6 תגובות

  1. ללי, חלליסטים- עבמי"ם מטריפים גם אותי, נראה לי שהם האלים המודרניים..:) יופי של שיר.

    • תמי היקרה, תודה. אלילים? העצם הבלתי מזוהה כאן הוא ביטוי לקול פנימי שמציב את עצמו כיישות נפרדת, חמקמקה, חסרת זהות ושליטה.
      מתוך כך ניתן להבין אולי את הבית האחרון.

  2. היי ללי
    זה נכון- הקול- הוא יכול להשתלט, גם הצלצול של הקול והכל חזק פה
    להתראות טובהל

  3. תיאור יפה של משחקי המחבואים של הקול שלנו עם עצמנו.

    וזה הקול האישי והמקורי שלך, ללי.
    קוֹלָלִי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לללי ציפי מיכאלי