אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

רעד העיר

אני בדיוק יושבת ועורכת ספר שירים שכתבתי שנקרא: רעד העיר ואז מתקשרים אליי להציע לי גלאי לרעידות אדמה. לקנות או לא לקנות? והנה השיחה שנערכה עם המציעה: זה גלאי לרעידות אדמה שיכול להציל חיים זה 99 שקל לחודש בעשרה תשלומים. -ומה עם מי שאין לו כסף?, שאלתי. -סליחה גבירתי, היא השיבה בקול צווחני, מה זאת השאלה הזאת את רוצה שאני ...

קרא עוד »

אתה

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ יְרוּשָׁלַיִם הִצְמִיחָה בְּפִי שִׁינֵי זְאֵבָה וְהייתי אוֹרֶבֶת לְךָ בָּרְחוֹבוֹת אִם הָיִיתָ נִתְקַל בִּי הַקֹּר מִסָּבִיב לָאִישׁוֹן, הַזָּרוּת, הָיִיתִי מְשַׁסֶּפֶת בְּךָ אֶת שִׁינַי וּמְיַלֶּלֶת אֶל אֱלֹהִים: תּוֹדָה, תּוֹדָה. אוּלַי לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע עַד כַּמָּה הָיִיתָ לִי הַמָּוֶת וּכְּכָל שֶׁבָּחַרְתִּי בְּךָ כָּךְ חָיָה בִּי הַבְּדָיָה וְהַגּוּף שֶׁהָיָה מְיֹעָד לְאַהֲבַת בְּשַׂרְךָ צִימֵחַ בָּשָׂר וּמִבִּטְנִי בָּקְעָה אָהֲבָה טְהוֹרָה. אֲנִי נִסְתֶּרֶת בְּחַדְרִי ...

קרא עוד »

בכל חבורת בנים

בכל חבורת בנים, יש אחד יפה וגבוה עם שיער שחור פרוע, שמדביק בנות באהבה נכזבת. רודף שמות ומשחיל אותם על שרשרת הגאווה. בלילות ריקים ישלוף וישפשף בשמות כבמחרוזת תפילה. בכל חבורת בנים יש אחד נמוך ופגיע שמתבונן בגבוה בקנאה עוקב אחר השמות על השרשרת ושונא את השמות. בכל חבורת בנים יש ערס אחד טורף קלפים יושב כפוף ראשו קירח שומר ...

קרא עוד »

פעם הייתה אישה שלא היו לה בעיות נפשיות בכלל

        פעם הייתה אישה שלא היו לה בעיות נפשיות בכלל. היא הייתה בריאה ומחוסרת כל טראומה. חייה היו מאושרים ונטולי נוירוטיות. חפים מכל זיכרון רע וריקים מכל התאכזרות או אכזריות. היא הייתה פמיניסטית מצליחה שנהגה להחליף צמיגים של מכוניות שנתקעו בצד הדרך. בנוסף ליכולתה המכנית היא גם הביאה לעולם שבעה ילדים בזה אחר זה והצליחה לקיים קריירה ...

קרא עוד »

אובססיה לחנויות יד שנייה

את תפתחי אובססיה לחנויות יד שנייה. אולי זאת בעצם לא אובססיה, זאת הערצה. חנויות יד שנייה הם המקום שבו הזמן לא הולך לאיבוד. זה המקום היחיד שהחפצים הישנים לא מושלכים ממנו. זה כמו בית אבות. מקום עם עתיד מפני שיש בו עבר. רק במקום שמכבד את העבר יכול להתקיים העתיד. זה הישן והטוב, לא החדש והרע. זה רוחות רפאים ששומרות ...

קרא עוד »

זמן אחר

עכשיו שהגיע הזמן לסלוח על הגאווה. להרכין ראש לפני המלאכים. ללכת יד ביד בשדרה, ואת נועלת מגפיים צהובים. עוד מעט יבואו הגשמים, בינתיים רק המזרקה וסוס הברזל של מאיר דיזנגוף. את מחבקת את רגלו וקופצת, מיק ג'אגר שר על סוסים פראיים, לקצב טבילת הצ'יפס בקטשופ, לגימת קוקה קולה מתוך קש שחור, נשיקה ארוכה ותודה רבה, שהיית איתי היום. את עדיין ...

קרא עוד »

ביקור בחנות חותם ספרים

היום דיברתי עם שרה, מוכרת הספרים בחנות 'חותם'. היא אמרה לי שבקרוב תיסגר החנות שלה. היא הייתה עצובה ולחשה בייאוש. היא אמרה שאינה יכולה להתחרות עם המבצעים של סטימצקי וצומת ספרים. החנות שלה נבנתה במקום שבו שכנה בעבר חנות ביצים. שרה פתחה שם את חנותה מפני שראתה שכאן היא אינה יכולה לפגוע בחנות ספרים אחרת, מפני שלא היו חנויות ספרים ...

קרא עוד »

דוב

    איזה מסכן אתה דוב, עד שהצלחת למכור שלושה ספרים, השטר חמק מכיסך וחזרת הביתה בלי פרוטה. היית כל כך עייף ורצית לחסוך, אז לא לקחת מונית. ובסוף השטר צנח החוצה מהכיס, בטח זה קרה כשקנית שקית שוקו לילדה. איזה מסכן אתה דוב, אף פעם לא תהיה לך פרוטה. איזה עייף אתה, רוצה לישון, הולך ברחוב עם עשרים קילו ...

קרא עוד »

עם סגירת 'הנסיך הקטן'

שלמה קראוס האמין בי ובשיריי כמו שאמי שמחה בשיריי הראשונים ורציתי לשוב ולהאיר את עיניה. אז כתבתי. שלמה קראוס היה אוסף את שיריי ומוציא אותם מחושך לאור. בכתב העת אורבניה שהפך להוצאת פלונית. העובדה שמאוחר יותר הוציא לאור גם את הרקוויאם לאבי, אינה מובנת מאליה. עבורי זהו נס. והידיעה שעל העטיפה מתנוססת תמונת אבי, זהו נס נוסף. בזכות העטיפה הזאת, ...

קרא עוד »

הזמנה

ביום שישי בשעה 22:00 הסופר והמשורר יותם ראובני יקרא מספרו החדש בתאטרון חדש אותו הקים ברחוב ירמיהו 8, בקומה הראשונה. גם אני אקרא שם מספרי. הכניסה חופשית.

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן