בננות - בלוגים / / בכל חבורת בנים
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

בכל חבורת בנים

בכל חבורת בנים, יש אחד יפה וגבוה
עם שיער שחור פרוע, שמדביק בנות באהבה נכזבת.
רודף שמות ומשחיל אותם על שרשרת הגאווה. בלילות ריקים
ישלוף וישפשף בשמות כבמחרוזת תפילה.
בכל חבורת בנים יש אחד נמוך ופגיע
שמתבונן בגבוה בקנאה
עוקב אחר השמות על השרשרת
ושונא את השמות.
בכל חבורת בנים יש ערס אחד
טורף קלפים יושב כפוף ראשו קירח
שומר בלב כבוד לאישה אחת ויחידה
הג'ינס שלו קרוע ומעליו נושף הגבוה עשן
מתוך זרוע מקועקעת במלאך שחור.
בכל חבורת בנים יש אחד בלי טעם
לובש מכנסיים קצרים וגופיה לבנה
נראה כמו ילד, מחייך חיוך אדיוטי ולא משקר.
בכל חבורת בנים יש אחד שתמיד מחפש שכטה
פניו מנומנמות ונפוחות משינה
עיניו בלועות בחוריהן
חיוכו זורח רק אל האוחז במנה.
מוסיקה מתנגנת אצלו בראש
ועל החולצה להקת רוק כבד מתופפת את הדקות עד ההצתה.

4 תגובות

  1. ארז פודולי

    בכל חבורת בנות, יש אחת שמרגישה בלונדינית ונהנית יותר, שמסובבת להקת זאבות ריקות אל לילות ריקים ורק הלילה יכול להכיל את נקישות עקביה על המדרכת; בכל חבורת בנות יש אחת מאותגרת רוחבית וממושקפת, עטופה בתכריכי רחמים עצמיים ותיעוב כל מה שאיננו מתאים לריהוט; בכל חבורת בנות יש פרחה אחת מפוצצת מסטיק, מנשקת מזוזות ומשתטחת סדרתית על קברי בבות בגליל ובמשולש; בכל חבורת בנות יש אחת בלי ריח עטופה באימונית קצרה ותחבושת אלסטית, טום-בוי נצחית שפגעי הזמן ומזג האוויר לא יוכלו לה; בכל חבורת בנות יש אחת שתמיד תהיה בצופים, בלי עניבה ועם גיטרה, מצחה עננים ועיניה גשם ותרמילה תמיד מלא חול ים נודד.

    • חגית גרוסמן

      ארז, אתה מצויין, תשובתך מצחיקה, אני שוקלת לעלות אותה כבלוג בפני עצמו.

  2. איריס אליה כהן

    גדול. גם הפוסט. וגם התגובה של האח הגולה.

  3. שלום חגית,
    .
    בכל חבורת משוררות צעירות יש מישהי באמת מוכשרת, ולי אין ספק שזאת את. ואם נוסיף לזה שאת גם תרבותית, נעימת הליכות וגם יפה – אז מה טוב ומה נעים מזה!
    היה נעים לפגוש אותך ולהחליף כמה מלים חטופות על מגרשי משחקים מתרחבים ו/או מצטמצמים. אז מזל שהתגברתי על נטייתי להסתגר בבית, במעגלי ההולך וצר -ויצאתי להשקת ספרו של פיליפ, וכך גם פגשתי אותך, משב רוח נעורים מרענן.
    כל טוב והצלחה לך מלב שלם. בידידות – שלמה אביו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן