זמן אחר

עכשיו שהגיע הזמן לסלוח על הגאווה.
להרכין ראש לפני המלאכים.
ללכת יד ביד בשדרה,
ואת נועלת מגפיים צהובים.
עוד מעט יבואו הגשמים,
בינתיים רק המזרקה
וסוס הברזל של מאיר דיזנגוף.
את מחבקת את רגלו וקופצת,
מיק ג'אגר שר על סוסים פראיים,
לקצב טבילת הצ'יפס בקטשופ,
לגימת קוקה קולה מתוך קש שחור,
נשיקה ארוכה ותודה רבה,
שהיית איתי היום.
את עדיין במגפיים הצהובים.
למרות שטרם באו הגשמים.
ויש כאלה שאומרים שהם לא יבואו.
אבל אנחנו יודעות שהם כבר כאן.