תשעה באב תש"ע

הרי בטוח בערב שלפני החורבן,
מישהו מצא איזה יופי
מתגולל בין הבתים שנפרצו מכבר
מתעדן בין הכלים שעתידים להישבר ביום למחרת
ולהפוך ברבות הימים מקדשי מעט
ועם הזמן מעט יותר
עד שיוותר כל כך מעט
בין ספרי תורה שאסור לי לשאת ברחבת הכותל
וטליתות שנאסר עליהן לעטוף אותי
ודגל צבעוני שמפחיד לי לתלות בחלון
שמא תלכלך האמת של השכנה שלי
את הכביסה הנקייה התלויה בחלוני
או משהו גרוע מזה.
אולי בערב לפני החורבן הגדול
טרם נשברו הכלים
והקדושה נפוצה לכל עבר
מישהו עבר מתחת לקיר המערבי של בית המקדש
וראה לרגע אהבה
הולכת ומתמעטת
ורק היופי הופך נורא יותר