הניחו לי – הוראות אחרונות 2
היום הייתי חורטת על המצבה שלי
משהו מפרפר פחות ממשמריך.
עם דלי על הראש, במקום כתר,
עומדת כלץ המנסה להרדים את עצמו.
אני חושבת על כל זה
במקום כל החופה והקידושין
ומעריצה בשקט את הבת שלו,
שעשתה צלילה חופשית אחת
אל תוך השקט המוחלט
ואיך לפעמים,
גם לי בא להתרסק.
בהשראת "שיר ערש", נתן אלתרמן, מתוך המחזה "אסתר המלכה".
הוראות אחרונות 1
אוי ואבוי לך, איזה מחשבות
אני נשברת פעם אחת ליום, לפחות… שמרי עצמך בתי שמרי עצמך
כבר כתבתי לך שהתמונה שלך כשפותחים את הבלוג מבהילה רצח???
היי ענת
הניחו לי…לא מעורר חשק להגיב.
אך את כותבת כל כך יפה
להתראות טובה
ענת, ענת, קצת פחות אנשים וענייני אנשים, צאי אל הטבע, ריקדי בגשם!