השיר "הר האושר" כמחווה למאמרה מפיל הלסתות של ענת פריwww.blogs.bananot.co.il/showPost.php
מכיון שאין אפשרות לתגובה בבלוג, ראי ענת את שירי זה כתגובה לפוסט שלך
זֶה לֹא בְּסֵדֶר נָזְפָה בִּי נְזִירָה בָּרָה
וְהִתְכַּוְּנָה לִלְבוּשִׁי הַבִּלְתִּי צָנוּעַ
זֶה לֹא בְּסֵדֶר הִיא אָמְרָה
וְלֹא הִתִּירָה לִי לְהַבִּיט
בַּזְּרוֹעוֹת הַפְּשׁוּטוֹת לְקַבֵּל אוֹתִי
דַּקּוֹת כְּמוֹ זְרָדִים
בַּשְּׂפָתַיִם הַצְּהֻבּוֹת כְּהָרֵי הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ הִגִּיעַ
שָׁם הָאֹפֶק חָסוּם מֵאֵדֵי הָאֲגַם
בְּזֵר הַקּוֹצִים הַמְּפֹאָר הַיָּאֶה לְמֶלֶךְ שֶׁל יְהוּדִים
בַּטִּפּוֹת הַזּוֹלְגוֹת אֲדֻמּוֹת עַל רַגְלָיו הַחֲשׂוּפוֹת
בָּעֶרְוָה הַיְּהוּדִית מִתַּחַת לַסְּחָבָה
בַּצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה.
אֲבָל הוּא יָרַד אֵלַי
בִּשְׁקִיקָה וּבְרוּחַ נְמוּכָה
לִקֵּק אֶת פְּצָעַי
וַאֲנִי הֶחְדַּרְתִּי אֶצְבָּעוֹת לִקְוֻצּוֹת שְׂעָרוֹ הֶחָמוּץ
וּבְקוֹל מְפַיֵּס לָחַשְׁתִּי
אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ
כִּי אֲנַחְנוּ אֲבֵלִים
כִּי אֲנַחְנוּ נְנֻחַם
כִּי כַּלָּה פּוֹרַחַת בְּחָרְבוֹת כּוֹרָזִים
וּנְקִישׁוֹת הָרוֹקְמִים בְּאַבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
עַזּוֹת
ריגשת אותי עד דמעות, ריקי
אני מצטערת שאני מרגישה כל כך רדופה. יש לזה סיבות טובות.
אני מקוה שיבוא זמן שלא יהיה צורך להתגונן.
מקווה יחד אתך, קבלי חיבוק חם.
המאמר שכתבת מדהים בהקפו, בעמקותו, בבהירותו ובתעוזתו
השיר שלך ריקי יפיפה. את מחזירה את ישו ואת תורתו אל עמו ,והכי יפה-ישו הופך אצלך בשיר לחלק מתקומת ישראל בארצו ,לחלק מהתנועה הציונית.
לדעתי ,אפשר לוותר על הדגשת האותיות יש בהם לטעמי הודאה בחולשת המילים ולא כך המצב בשיר הזה.
מעניין, למיטב ידיעתי ההדגשות לא נמצאות במקור, כלומר בספר המודפס.
לנחבא ולגבריאלה
ההדגשות כמובן לא במקור, הדגשתי כאן בהחלט כמחווה למאמר של ענת
נחבא יקר
תודה רבה לתגובתך
שמחה מאד על קריאתך , כך כיוונתי
איך? איך כולם שכחו שהוא היה יהודי רחום וחסוד, מין היפי שובב שאהב אדם ולא הבחין בין דם לדם? נתת לכך ביטוי מעולה בשיר.
תודה לבנה
רחובות שלמים של דם נשפכו בגלל אותו "היפי שובב"
הוי ריקי מה עשית ללב שלי?
הוא התרכך ונכמר ואהב כל מלה
לקחת אותו בחזרה וחיבקת אותו וחובקת
על ידו ואני (וליבי) שמחים מאוד.
אשרי עניי ארץ…
ענתקלה בהזדמנות אם תרצי תשתפי . אני בעדך ונדמה לי שרבים מאוד פה.
מירינקה יקרה
איזו שורה של פעלים שתלת בתגובתך,
תודה גדולה.
האם קיבלת המייל ששלחתי אלייך ?
ריקי יקרה "אותו" התכוונתי לישו-ישוע
יצא שגם ליבי זכה מן החסד "שלו" ושלך.
כן ריקי קיבלתי את המייל אבל לא הכנסת שם אפשרות למייל חוזר. אני מכירה את בית כהנא שמייחד את תצוגותיו לקרמיקה טובה וחדשה.
יש שם תערוכה של רותי ברקאי . יש לך מושג עד מתי? האם נהנית מתערוכתה?
אני גמרתי להיקרא קרמיקאית . עכשיו אני פשוט אמנית .עושה אותו דבר. ההתבדלות של אמני הקרמיקה פגעה בהם . עולם האמנות בשל לקבל אותם .
היי ריקי
שיר חזק, לא שותק ולא עוצר.
להתראות טובה
תודה טובה טובה 🙂
יפה השיר ומרגש, כי רק נציגי המימסד הדתי באשר הם שם מפרידים בין האדם לבין החוויה הרוחנית, מרגשת החוויה הרלגיוזית שתארת בשירך ריקי
תודה חנה, חושבת כמוך , ספסרי הדת עושים את השירות הרע ביותר לכל מה שהנפש משתוקקת אליה
כִּי כַּלָּה פּוֹרַחַת בְּחָרְבוֹת כּוֹרָזִים
וּנְקִישׁוֹת הָרוֹקְמִים בְּאַבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת
עַזּוֹת
זה כל כך לא צפוי שאני שואלת את עצמי ואותך, אם תרצי לגלות, מה הוליד את זה?
הר האושר הוא אחד המקומות שלי.
שמתי לב סבינה שאנחנו אוהבות אותם מקומות.
ובאשר לשאלתך, זה היה מזמן ואינני זוכרת, אך אני זוכרת שהמקומות סמוכים זה לזה, נכון ? בטוח שבדמיוני הם סמוכים ממש
ריקי איך את יודעת להיות אנשים אחרים בזמן אחר ועדיין נשמע הדופק החם שלהם, קראתי בשיר עוד אתמול בלילה וגם עכשיו ואני מוצאת בו כל פעם משהו חדש, כמו חבית מלאה באוצרות שאתה מרים אחד אחד לפני השמש וליבך נפתח ונסגר.
חני יקירה, בתגובתך הכנסת לי את השמש לבטן 🙂
שיר יפיפה.
גם אני חושבת שאין צורך באותיות המובלטות, בייחוד לא באלי ופצעי.
תודה יעל
ההדגשות הן מחווה לענת פרי בעקבות הפוסט שלה
כל העולם בנפשה של המשוררת
היכולת שלך להגיע בשירתך הרחק מחייך, ולא רק בשיר הזה, מפעימה מאד
וזה מן הסתם עוד נתיב להיות את בלי להתגלות.
את מיטיבה לראות שולמית ולא פחות מיטיבה לקרוא , על לכתוב אני בכלל לא מדברת …:)
שיר נהדר
אשמח לשמוע בהזדמנות את קריאתך
תודה סיגל, אשמח להשמיע 🙂
ריקי שיר נהדר, הרוח בבשר פורח שיר כלולות.
תודה מוישהלה , והסומק בלחיי 🙂 (גם הרוני ?:))
הרוני? הרוחני? לחייך!:)
רוני סומק ?! כנראה לא ממש מצחיק 🙂