טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
לאחרונה נתקלתי בספר לימוד המיועד לילדות בכיתה ו'
הלומדות ב"בית יעקב" . הספר הוא מקראה ללימודי "ספרות" והוא מחזיק בתוכו סיפורים, שירים ואיורים.
כפי שתראו לא תמצאו במקראה לא את שלום עליכם ,לא את י.ל.פרץ ולא את י.ל.גורדון, לא את ביאליק ולא את עגנון, לא את אצ"ג ולא רחמנא ליצלן את רחל וגם לא את זלדה שיחוס האבות שלה לא עושה גם הוא שום רושם על העורכים הנכבדים .
ברצוני לשתף אתכם בחוויה שאני עוברת בקריאת מקראה
זו , ומדי פעם אשתדל להעלות "חומרים" משם.
.jpg)
עולם ישן נקימה
בע"ה
זה מרתק…אפשר למחוק עולם שלם כאילו לא קיים…ובכל זאת, ריקי, אם יש שם דברים יפים – אשמח לקרוא…(אולי אתעודד בכל זאת… 🙂
יש לשלב ישן עם חדש זוהי התזה המנחה שלי בחיים
לא יזיק כמה דברים מכאן גם במקראות שלנו
וכמה יצירות מופת שלנו אצלם
אמנות הערבוב
אף אני אשמח להדגמה
פתוחה אליה
בישן נתחדש ובחדש נתקדש
כמובן שאני מסכימה אתך חנהלה
אין חדש בלא ישן ואין עתיד ללא עבר
אך כאן מדובר במרתף ללא צהר והריני בוררת מילותי בקפידה
שונאת מרתפים
גם אני חנהלה – מאד ! אם כי הם נותנים הרגשת בטחון מסויימת 🙂
מה השרש של מרתף ? מילה משונה !
הי נורית
זה מרתק ולי מכאיב
מבטיחה שאנסה לדלות פרטים פחות מבאסים
לא מבטיחה שאצליח
שבת שלום ורק טוב
בוקר טוב ריקי,
אין צורך להיות בלש כדי לראות ששמות נשים אינם מופיעים כאן [מלבד שם משפחה]
רק גברים בשם מלא ובתואר , אם יש…
כל טוב
רות
רות תודה על התגובות ואני מתנצלת על הכפילויות
הכל עובד כל כך לאט בבלוג , מקווה שאתגבר בזמן הקרוב
ריקי,
אני מגיע לכאן בעקבות ההפניה שלך… וזו לא בדיוק הספרות שקיוויתי למצוא.
בית יעקב? האין הוא שייך לאותה רשת מתועבת מעמנואל שמוציאה תלמידות ספרדיות מחוץ לגדר? כבר מזמן היה להוציא צו הריסה למוסדות הללו.
אינני מתפלא נוכח התגובות המתונות במטע נוכח דברים כאלה: הרי כבה נרו של גיורא לשם, זצ"ל, שהדברים חרו לו עד מוות.
אני שמח שאת נושאת את הלפיד שבער בו אחריו, אבל להערכתי, ההומור המרומז והעדין בו את בוחרת להגיש את הזוועות הללו לא עובר מסך. לפעמים פשוט צריך להוקיע.
רוצה דוגמה? בבקשה: מה המשותף למקראה הזו (ואני מתאפק לא להחליף ק' בח') ולספרות ההסתה הפלסטינית? בשני הז'אנרים הללו חסרה הישות הציונית; מחולליה; אנשיה; כותביה.
לפעמים הטון עושה את ההבדל.
המשך קריאה נעימה,
ארז